לקבלת ניוזלטר וטיפים בנושאי פיתוח קול ושירה

מלא/י את הטופס:

ללמד טכניקה או סגנון – זאת השאלה

 

זמרים רבים מגיעים לשיעור הראשון ומבקשים מהמורה החדש ללמד אותם לשיר בסגנון מסוים. אלה יכולים להיות תלמידים מתחילים או זמרים ותיקים, אבל שני הסוגים מבקשים ללמוד משהו חדש.

לפני שהמורה מסכים לכך, עליו להקשיב לתלמיד החדש היטב ובזהירות.

 

האם הקול של התלמיד מאוזן, האם הגרון חופשי, האם הנשימה נכונה, האם הגוף נמצא ביציבה נכונה? האם הלסת והלשון מתפקדות בצורה נכונה?

 

אם אחת מהתשובות על כך היא שלילית, זה יהיה לא נכון להתחיל מיד ללמד סגנון מסוים בשירה.

הדבר החשוב ביותר הוא לבסס טכניקה נכונה, שאיננה שייכת לשום סגנון.

 

מדובר על חקירה ולמידה של הקול האישי והרחבת היכולות של הקול הזה, לפני שמסגננים ומקשטים אותו.

 

כשאני מלמדת תלמידים חדשים (שוב, גם זמרים ותיקים שרק התחילו ללמוד איתי), אני נמנעת בכוונה מוויברטו, שינויי דינמיקה או הסברים על רגיסטרים. המטרה הראשונית בשיעורים שלי היא להגיע להפקת קול טבעית ככל האפשר, בה הזמר לומד להרגיש את קולו בממדיו הטבעיים, ללא מניפולציות סגנוניות, ומשם אנחנו בונים הלאה את היכולות הטכניות.

 

מסיבה זו אני מבקשת לשיר טונים ארוכים ולשמור על

 

  • אותו הווליום

  • אותו זרם אוויר יציב

  • צליל משוחרר בגרון ובאותה האיכות

  • אותו הגוון

  • שירה ללא וויברטו

ואז – לסיים את הצליל ללא וויברטו וללא תחושת "סגירה" שגורמת להצרה בגרון לעתים קרובות.

 

כן, יש בזה משהו מנותק, כמעט רובוטי. אבל יש בכך רווח עצום:

אין ניסיון לייפות את הצליל אלא להרגיש אותו ולשמוע אותו כדבר שעומד בפני עצמו. הרצון לייפות את הצלילים, שהוא כמובן טבעי לכולנו  - גורם לעיתים לנסות לחפות על טעויות וקשיים קוליים וללחוץ במקומות שלא היינו אמורים ללחוץ – רק כדי להגיע לסאונד ה"יפה", האידאל הצלילי אליו אנו שואפים. יש לזה מחיר, והוא  - עיכוב ההתפתחות הקולית האמיתית ושיפור משמעותי של השליטה הקולית.

 

לאחר שיש שליטה כזו בקול, ואינני מתכוונת לשלמות (מה זה...?) – אפשר להיכנס לנבכי הסגנונות השונים ולאלמנטים שמייחדים אותם. אפשר להוסיף אותם כבר בתרגילים עצמם, וכן להוסיף מנגינות וסולמות שמתאימים לסגנונות אלה.

 

אם זה בשירת הג'אז – ניתן להוסיף אוויר במקומות מסוימים, מבלי להבריח אוויר מיותר החוצה; או להוסיף וויברטו עדין או חריף בסופי צלילים ארוכים;

או בשירת רוק -  לעבוד על הבדלים ניכרים בעוצמה (שינויי דינמיקה מהירים), שירה בצעקה, שימוש רב יותר בצלילי חזה ועוד.

 

גם אז, כשהתלמיד כבר מיומן ומרגיש שי לו שליטה טובה בקולו, הוא זקוק לעצור מדי פעם (ותפקידו של המורה הוא להזכיר לו לעשות זאת), לסגת למצב הראשוני יותר של הקול, לפני שנתן לו את הסגנון המיוחד שלו, ולהקשיב (בתחושה ובאוזניים גם יחד) למקום הפשוט והאותנטי בשירה של עצמו.

 

התהליך, שנראה איטי יחסית, הוא בעצם מהיר יותר ומאד מתגמל!

 

יש אפשרות לזמר לפתור את הבעיות הקוליות-טכניות בשיר, וכן ליצור ריחוק מסוים מהתוצאה בכך שהוא נותן לקול שלו להתגלות מעצמו, בלי הכפייה של "להישמע טוב מהר ובכל מחיר"!

 

כך מפתחים סגנון אמיתי, אמירה אישית עם עומק ושירה מקורית הייחודית לכל זמר ולדרכו בעולם.

 

זו כמובן רק אחת מהתמודדויות של מורה בשיעורים שלו.

  • אם בא לך לדעת יותר,

  • להיות מורה מעולה עם המון ביטחון בדרך העבודה שלך,

  • לטפל בכל תלמיד על פי הצרכים שלו,

  • לאבחן בעיות במדויק ולדעת אילו פתרונות מתאימים  לכל בעיה -

 

שמחה ליידע אותך שבנובמבר 2016 (ממש בקרוב!) אני פותחת עוד מחזור של הקורס להוראת פיתוח הקול

"ארגז הכלים של המורה לפיתוח הקול".

אני מזמינה אותך להיכנס לקישור על הקורס כאן

Please reload

Featured Posts

למה חשוב ללמוד להיות מורה לפיתוח קול?

September 25, 2018

1/10
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive