top of page
פוסטים מומליצים
פוסטים אחרונים
ארכיון

איך ניתן לדעת אם הייתה התקדמות בשיעורי פיתוח קול/ הקוראות בקול, פרק 47

מוזמנים להקשיב לפודקאסט השיחה של רותי חלבני ושלי, כאן או בספוטיפיי, אפל פודקאסט ועוד.




בכל תהליך למידה מתעוררות השאלות -

האם יש התקדמות בדרך? האם ניתן למדוד אותה? מהם הפרמטרים שיעזרו לי לדעת אם התקדמתי ובאילו מובנים?

את השאלה הזו גם המורים וגם תלמידים אמורים לשאול כי לכל אחד מהם יש את התפקיד והמניעים שלו בבואו למערכת היחסים הזו.


כיצד לעקוב אחר התקדמות הלמידה של התלמידים שלך

נתבונן על הנושא משתי נקודות המבט השונות:

תלמיד לרוב מגיע עם רצון לשיר בהופעה, לעבור בהצלחה אודישן, להתקבל למופע מסוים, להרכב.

המורה רואה את מה שנמצא "מאחורי הקלעים", מהם הבעיות והאתגרים שמקשים עליו להגשים את המטרות האלה. מתוך כך המורה מגבש לעצמו תכנית עבודה המותאמת למטרות שהוצבו בתחילת התהליך.


תחילת התהליך

  1. הגדרת יעדים: על המורה והתלמיד להגדיר יעדים ברורים כבר בתחילת הדרך. יש יעדים לטווח קצר, וישנם יעדים לטווח הרחוק יותר, עד כמה שהתלמיד יכול לחזות זאת מראש בבהירות. ארחיב על כך בהמשך. תלמידים מספרים מה הרצונות שלהם בתהליך, אם הם רוצים להתקבל ללימודים גבוהים יותר (אם זה מגמת מוזיקה בבי"ס , או אקדמיה, תיאטרון/מחזמר/אופרה וגם שירה בציבור או שירה עם חברים או בקריוקי)

  2. בירור - מה רוצה התלמיד? המורה שואל מהם הנושאים הנוגעים לשירה שהתלמיד רוצה לעבוד עליהם ולשפר אותם?

  3. אבחון ראשוני: חשוב להבין את חשיבותו של שלב זה במערכת היחסים, כיון שהאבחון הראשוני יקבע איך יתחילו לעבוד יחד בשיעורים. הערכה מוקדמת בתחילת ההוראה נעשית כדי לאמוד את הידע והמיומנויות הבסיסיות של התלמיד. הערכה זו יכולה לעזור למורה לזהות את נקודות החוזק, החולשות והתחומים הדורשים תמיכה נוספת שלהם. היא משמשת כנקודת מוצא למעקב אחר ההתקדמות שלהם. יחד עם זאת, חשוב לזכור שההערכה יכולה להשתנות מאד בהמשך, ככל שהמורה והתלמיד יכירו טוב יותר והחיים עצמם יראו כיוונים נוספים או שונים.


בהמשך הדרך

  1. בדיקה חוזרת של היעדים: מדי תקופה, למשל בתחילת כל שנה, מומלץ לחזור ולבדוק את היעדים לתקופה הבאה, האם הם עדיין כמו שהיו בתחילת הלימוד או שיש עדכונים ושינויים משמעותיים. ככל שתלמיד יותר מתקדם הוא יכול להיחשף לנושאים שונים שאולי לא חשב או דמיין לעצמו שיוכל לגשת אליהם בתחילת הלמידה.

  2. סקירת העבודה העצמאית בין השיעורים: מומלץ לדון בקצרה עם התלמיד בתחילת כל מפגש, על האתגרים והישום של מה שנלמד בשיעור הקודם או בתקופה האחרונה. זה מאפשר למורה לאסוף משוב, לטפל בחששות, לספק הנחיות ולעקוב אחר ההתקדמות של כל תלמיד לאורך זמן. זה מאפשר גם לתלמיד לשתף את המורה במה שחווה בתרגול שלו במהלך השוע, ברר דברים שלא הבין, לשאול שאלות ולבקש הבהרות וחזרה. כדאי לעודד את התלמיד לתעד (רצוי בכתב) את מהלך האימון שלו במשך השבוע, כדי לשתף את המורה במה שהוא חווה.

  3. תיעוד שוטף של התהליך: מומלץ למורה להמשיך לרשום בכל שיעור, לתעד את מהלך השיעור ולהתייחס לקשיים המתעוררים, כמו להתקדמות בכל שלב. כדאי לשים לב לרמת המעורבות וההבנה, רמת העצמאות של התלמיד בפתרון הבעיות שנתקל בהן והמשוב שהוא מסוגל לתת לעצמו בזמן העבודה בשיעור ובבית. הדבר חשוב הן לתלמיד והן למורה, כל אחד בדרכו ולפי יכולת ההבנה שלו.

  4. סקירת התקדמות לאורך הזמן, המורה: על המורה לסקור מדי פעם לאחור את רמת ההתקדמות של התלמיד, מאז שהתחיל ללמוד. קל לאבד את חוויית ההישג אם מתמקדים ללא הרף רק באתגרים שעדיין לא "נכבשו". חשוב להיזהר מ"מלכודת ביקורת יתר", בה כל צד (מורה ותלמיד) רואה רק את הפגמים, הקשיים והאתגרים הבאים, מבלי לעצור ולהתבונן במה שכבר הושג. התייחסות חיובית זו מחזקת מאד את כוח הרצון והיכולת להתגבר על הקשיים שיבואו בהמשך, כשיבואו

  5. סקירת התקדמות לאורך הזמן, התלמיד: יש לעודד את התלמיד להתבונן בדרך התרגול והעבודה שלו ולתת לעצמו משוב - מה עובד היטב, מה עובד פחות טוב, היכן הטעויות, מה ניתן לעשות בהמשך. אמנם היכולת לתת משוב לעצמו משתנה לפי רמת הוותק והאישיות של התלמידים, ותלמיד מתחיל יהיה פחות מעמיק בכך מאשר תלמיד ותיק ומנוסה יותר. בכל מקרה, ככל שיתקדמו יותר - כך יוכלו להעמיק ולהרחיב את היכולת הזו.

  6. עבודה על שיר: כשיש שיר מאתגר מבחינה טכנית , מוזיקלית או מבחינת הגשה, מומלץ לעבוד עליו עד שלב מסוים ממנו לא ניתן להתקדם יותר, לתעד את מה שקורה בהווה ולהשאיר בצד. להמשיך לעבוד על חומרים אחרים, ולחזור אל השיר הזה לאחר תקופה בה יש התקדמות בנושא המסוים הזה. לבדוק מהי ההתקדמות ולציין זאת. זוהי דרך נהדרת וברורה לעין בה ניתן לבחון התקדמות!

  7. בחירת רפרטואר: חשוב לוודא שיש התקדמות גם בבחירת הרפרטואר. הדבר כולל התמודדות עם אתגרים טכניים גדולים יותר, וכן גם היפתחות לסגנונות מוזיקליים נוספים שהתלמיד עדיין אינו מיומן בהם. על המורה לחפש אתגרים מוזיקליים וסגנוניים נוספים, וגם התלמיד מציע חומרים שיכולים לקדם אותו כזמר ואמן. זוהי עבודה משותפת של שני הצדדים

  8. דיווח התקדמות עם תלמידים שהם ילדים ונוער: כשמלמדים ילדים צעירים ונוער, רצוי לשמור על קשר קבוע עם ההורים כדי לעדכן אותם על ההתקדמות של הילד. הורים רבים מגלים להתפתעתם הישגים יפים אצל ילדם שלא היו מודעים לכך כלל, כיון שהילדים לא חשפו זאת בביתם. בנוסף, כך גם ניתן לדעת אם הילד עובר משהו המקשה עליו להתרכז בשיעורים או להתאמן, כשמגיע משבר כלשהו.

  9. התאמת ההוראה ע"פ התלמיד: חשוב להתאים את ההוראה בהתאם להתקדמות התלמיד ולצרכיו האישיים. לתלמידים שונים יש יכולת התמדה שונה, רמת הבנה משתנה וכוח רצון שונה. אי אפשר לנהוג בכולם בדרך זהה, ויחס כזה עלול לגרום לנזק לתלמיד ולגרום לו לעזוב את לימודי השירה שלו.


לאילו קריטריונים המורה מתייחס?

הדבר תלוי קודם כל במטרותיו של התלמיד, בתחילת הדרך ובכל תקופת זמן בהמשך הדרך.

  • זמרים מקצועיים רוצים לשפר נושאים ברורים וידועים להם, למשל: לשיר במחזמר, לעבור ולהתמקצע בסגנון חדש, לפתור בעיות טכניות מסוימות.

  • חובבים מבוגרים מגיעים עם מטרות שונות, כמו - למצוא עיסוק נוסף, להגשים חלום ישן, לפתח עוד תחביב, להתקבל למקהלה או הרכב, למחזמר בתיאטרון חובבים, לשיר עם החבר'ה, בשירה בציבור. אצל זמרים מזדקנים המטרה היא גם שימור הכושר הקולי הקיים, כדי שזה לא יתדרדר. מזמינה אתכם לקרוא ולהקשיב שוב לפרק 44: ללמוד וללמד לשיר לתלמידים בגיל מבוגר

  • ילדים ונוער - השתתפות בהרכבים, מקהלה, תפקידי סולו - עם אילו אתגרים חיצוניים לשיעור מתמודד התלמיד? על התלמידים לדעת שאפשר ורצוי להיעזר במורה שלהם כדי להצליח לבצע את התפקיד טוב יותר. לעיתים יש התקדמות מהירה הקשורים לגדילה פיזית, אבל גם נסיגה הקשורה לשינויים הורמונליים. חשוב שהמורים ידעו זאת, יתאימו את דרך ההוראה ויידעו את התלמידים שעוברים את זה. תלמידים צעירים שאינן מודעים לסיבות לנסיגה עלולים להיבהל ממה שקורה ולנטוש את השירה לתקופה ארוכה.


לפי מה מודדים את השיפור?

  • יכולת נשימה טובה יותר, למשל - ביצוע משפטים ארוכים יותר מאשר בתקופה קודמת

  • שימוש נכון יותר במיתרי הקול , למשל - שימוש בצליל צלול לעומת אוורירי, הגברת עוצמת הקול, גמישות קולית גדולה יותר

  • שיפור ברמת האפיות(אנפוף) הקולית(כן/לא/חלקי)

  • שימוש בגווני הקול לעומת מונוטוניות קודמת

  • בחירת מנעד רחב יותר

  • שימוש מגוון יותר ברגיסטרים

  • הגייה - קל להבין את המבצע, וכן שימוש יעיל ובריא יותר באברי ההגיה (בעיקר לסת ולשון)

  • בחירת השירים, לפי דרגות קושי טכני ורגשי, בנוסף להיפתחות לסגנונות מוזיקליים חדשים

  • יכולת ביצוע טובה יותר מבחינת פרשנות אישית

  • יכולת עמידה על במה והצגת השירים בדרך מעניינת ומושכת


בנוסף לדברים הנ"ל שניתן למדוד, ישנם נושאים שקשורים יותר לרווחה נפשית (well being) של התלמיד.

תלמידים מדווחים לעתים על שינוי שאירע אצלם בעקבות השיעורים, כמו:

שיפור במצב הרוח, במצב בריאות הגוף ו/או הנפש שלו, הוא מספר על חוויית הנאה וסיפוק, הוא חווה שמחה.

גם את אלה ניתן לכנות "הצלחה" וחשוב לשים לב לכך ולציין זאת, הן למורה והן לתלמיד!


יצירת מטרות ויעדים לעומת "כיבוי שריפות"

יש להבדיל בין מטרות ויעדים לבין כיבוי שריפות.

תלמידים רבים מגיעים לשיעורים עם מטרות קצרות-טווח, כמו השתתפות בטקסט בימים הקרובים, השתתפות באודישן או מבחן קול בעוד זמן קצר, הקלטות באולפן, ביצוע שיר מתנה לחתונה, וכו'.

הקלטות והופעות כאלה שקורות בתקופה הקרובה מקבלות קדימות, אבל חשוב לא לאבד את התמונה הגדולה והרחבה יותר, וברגע שהלחץ של פרויקט מיידי יורד - חשוב לחזור לתכנית הרחבה יותר.

מנסיוני, קל לאבד את המיקוד במטרות הגדולות יותר, ובכך בעצם לאבד את כיוון הלמידה.

על המורה להמשיך ולשמור את התיעוד שערך בתחילת הדרך (או את העדכון שעשה בהמשך) כדי לשמור על התקדמות התלמיד לכיוון הגשמת המטרות הגדולות שלו.



מה קורה כשאין התקדמות

זהו נושא לא פשוט, ועל שני הצדדים להיות ערניים ומדי פעם לבדוק את הסיבות למצב זה. הנה כמה סיבות נפוצות שקורות בשיעורים:

  1. האבחון לבעיות התלמיד לא היה מדויק, ונבחרה דרך עבודה לא נכונה

  2. התרגילים עצמם לא התאימו לתלמיד, על המורה לבחור תרגילים אחרים

  3. התלמיד לא ביצע אותם, לא התאמן מסיבות שונות

מה עושים?

אין מרשם, ולא תמיד ניתן לעזור. מומלץ לשוחח ולהיות גלויים זה עם זה, לבדוק מה האדם צריך.

  1. מאבחנים שוב ובודקים אם הפעם זה עובד נכון. לטעות זה אנושי, וכלן עלינו להתמיד ולראות רק את טובת התלמיד מול עינינו בתהליך, ולא להיצמד לאג'נדה מסוימת

  2. גם אם האבחון היה נכון, עדיין יש מרים בהם התרגילים שנבחרו אינם מועילים לתלמיד, או שמקשים עליו ומזיקים לו. על המורה לקחת אחריות ולהחליף את התרגילים. שוב - לא הליצמד לאג'נדה קבועה

  3. לברר מהן הסיבות, ואת זאת ניתן לעשות בשיחהגלויה בין המורה לתלמיד, או אם הוא צעיר - (גם) עם הוריו. אם הבעיה היא בהתארגנות בזמן, על המורה לנסות לעזור בארגון הזמן בצורה יעילה, כך שיצלחו לבצע את המטלות. חשוב מאד להזכיר מדי פעם לתלמידים אלה את המטרות איתן הגיעו ולעזור להם להתחבר לכך בכל פעם מחדש.

לעיתים ישנן סיבות עמוקות יותר לחוסר התקדמות, שקשורות להתנהגות, יכולת למידה, כושר התמדה, מוטיבציה, מצב נפשי, בעיות אישיות משפחתיות, כלכליות, בריאותיות.

כאמור - לא תמיד יכול המורה לפתור את הבעיה במצבים אלה, אבל חשוב לנסות, ע"י שיתוף פעולה בין שני הצדדים.


איך לעזור לתלמיד להתרומם מעל חוויית כישלון מקצועי?

  1. להפגין אמפתיה והבנה: על המורה להכיר בתחושות הכישלון של התלמיד, להזכיר שזה טבעי לחוות כישלונות ושכולם מתמודדים עם אתגרים בשלב מסוים. להדגיש שאתם שם כדי לתמוך ולהדריך אותם.

  2. להראות שכישלון יכול להיות הזדמנות ללמידה: כישלון אינו קבוע ויכול להוות הזדמנות לצמיחה ולשיפור. הדגישו שטעויות הן חוויות למידה יקרות ערך ושהתקדמות כרוכה לרוב בכשלונות בדרך. כדאי לתת דוגמאות מעצמכם ומאנשים ובעיקר אמנים מפורסמים שעברו את החויות האלה, כדי להראות שזה חלק מהדרך שאדם עובר בחייו, בדרך למטרה.

  3. התבוננות עצמאית של התלמיד: על המורה להנחות את התלמיד להתבונן ולהסיק מה הוא יכול ללמוד מניסיונו. לעודד אותו לזהות מה השתבש, את הגורמים שתרמו לנסיגה וכיצד ניתן לגשת למצב בדרך אחרת בעתיד. בשלב הבא יש להתמקד בפתרונות ובאסטרטגיות לשיפור.

  4. למידה מצפיה בהקלטה: דרך טובה ויעילה להתבוננות עצמית כזו היא ע"י צפיה או הקשבה להופעה /מבחן בהם התלמיד חווה כישלון. חשוב שהתצפיה תישאר עניינית, תוך שהתלמיד מאבחן מה עבד היטב, מה עבד פחות ומה לא עבד. לאחר מכן ניתן להסיק מסקנות ויישום מטרות להמשך (סעיף 6).

  5. המורה מזכיר לתלמיד את החוזקות וההישגים הקודמים. בכך הוא מחזק את היכולות והתכונות החיוביות שלו, שכן זה יכול לעזור לבנות את הביטחון והחוסן שלו.

  6. יצירת מטרות ריאליות: עבדו עם התלמיד כדי להגדיר יעדים ריאליים ובר-השגה. תלמיד שמגיע עם יעדים הרחוקים מיכולתו האמיתית, עלול לחוות כישלונות חוזרים, ועל המורה לעזור לו להישאר מציאותי ולעבוד לפי היכולת בה התלמיד נמצא בכל שלב. רצוי לחלק יעדים גדולים לצעדים קטנים יותר וכאלה הניתנים לניהול, כדי לעזור לתלמיד להחזיר לעצמו תחושה של התקדמות והישג.

  7. להציע משוב בונה שהוא ספציפי וניתן לפעולה, כלומר - מה ניתן לעשות בפועל כדי להתקדם בתהליך. ככל שהמורה יציע דברים ספציפיים יותר, כך יהיה קל ויעיל יותר לתלמיד לצאת מחוויית הכישלון לפעולות ועשיה שנועדו להתקדמות ופיתוח כישורים נוספים.

לסיכום

נראה שחשוב למורה לבדוק מדי פעם אם ההוראה מקדמת את התלמיד, ואם אתם התלמידים -האם זה מקדם אתכם.

אם אינכם בטוחים - נתנו כאן כלים שונים לבדיקה ושאלות שעל כל אחד לשאול את עצמו.

לרוב ניתן לעשות דברים שיכולים לשנות את מהלך העניינים השלילי, אבל אם אין הדבר כך - אולי מוטב להיפרד ולחפש מורה ותלמיד אחרים לעבוד איתם...

האם חוויתם דברים דומים למה שתיארנו כאן?

אשמח לשמוע על כך, כאן, במייל או בקבוצת 'הקוראות בקול' בפייסבוק

------------------------

רותי ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה



או להקשיב לפודקאסט השיחה שלנו, כאן או בספוטיפיי, אפל פודקאסט ועוד.





חשוב לי לשמוע ולקרוא תגובות שלכם, לקבל שאלות ובקשות לגבי נושאים שתרצו שנעסוק בהם.




מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק




ולהירשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד).




מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה.

Comments


לקבלת ניוזלטר וטיפים בנושאי פיתוח קול ושירה

מלא/י את הטופס:

תודה על פנייתך!

תגיות
המייל שלי

054-5703631 

הטלפון שלי

תמי קצין - חכמת הקול

  • Grey Facebook Icon

כל הזכויות שמורות © תמי קצין, חכמת הקול

bottom of page