איך למצוא את הסגנון המוסיקלי שמתאים בדיוק לך?
זמרים רוצים להיות מזוהים עם סגנון מסוים, והרצון הזה הוא דבר טבעי.
אבל חלקם בוחרים לעצמם סגנון שירה שלפעמים לא מתאים להם בגלל שיש להם הזדמנות לכך, בגלל לחץ סביבתי או בגלל שחושבים שכך יצליחו ביתר קלות. אלה הסיבות הלא נכונות.
הבעיה היא שזה לא מחזיק לאורך זמן והקשיים מתחילים לצוץ מהר למדי...יש כאלה שחווים בעיות קוליות שונות, ויש אחרים שחווים קשיים פיזיים באזורים אחרים בגוף שלכאורה לא קשורים, ו/או מצבי רוח קשים ותחושה של חוסר סיפוק עמוק ממה שהם עושים. הדבר נכון כמובן לכל בחירה במקצוע שאיננו מתאים לנו כבני אדם ולא רק לזמרים.
כשאני כותבת "סגנון" אני לאו דווקא מתכוונת לסגנון מוזיקלי מובהק, כמו "ג'אז", "רוק, וכו'. הכוונה לדרך השירה, לאווירה שהזמר יוצר בשירתו, לפרסונה המוזיקלית והבימתית שהוא בונה לעצמו.
אביא כאן שני סיפורי תלמידים כדי להמחיש את הבעיה, ומה ניתן לעשות בענין.
זמר ויוצר הרוק
תיאור התלמיד
תלמיד שלי שר בלהקת רוק כבד וכתב את רוב החומר, לבד או בשיתוף פעולה עם אחד הנגנים. הוא סבל מצרידויות חוזרות ונשנות ותמיד נשמע חלש מדי, לא דייק בשירתו וקיבל הרבה מאד ביקורת מהלהקה על כך שאינו עושה את העבודה כמו שצריך. בזמן לימודיו איתי עבדנו כמובן על כל הקשיים הקוליים האלה מתוך כוונה לתקן אותם דרך הטכניקה הקולית, אבל שמתי לב שבזמן שהוא שר את השירים ללא הליווי של הלהקה, כלומר כשאני ליוויתי אותו בפסנתר, הוא שר בקול עדין יותר, הביע ליריות גדולה יותר בשירתו, ובכלל נשמע יותר כזמר קאנטרי-רוק או רוק שקט יותר. השירה זרמה לו בקלות גדולה יותר, הוא דייק בצלילים ללא מאמץ וגם ההבעה הרגשית היתה שם נוכחת הרבה יותר מאשר בהקלטות או הופעות הלהקה.
הסבתי את תשומת ליבו לכך, ושאלתי למה הוא מתעקש להישאר שם. הבנתי מתשובותיו שהקשר עם הלהקה החל ממפגש בין חברים שהחליטו לבנות יחד להקה. הסגנון הזה היה אהוב על רובם, וכיון שהוא כתב היטב – הוא החל להתאים עצמו לטעמם ולדרישות הלהקה. הוא רצה להרגיש שייך ואהוד, ידע שכך יופיע יותר, וחשש להישאר לבד ללא להקה.
הדרך לפתרון:
ככל שהעבודה של שנינו התקדמה הוא הביע תסכול גדול שהלך וגבר על הפער שחש בין השירה בשעורים לבין השירה עם הלהקה. בסופו של דבר, לאחר כמה שנים של סבל נפשי ופיזי הולך ומתמשך, הוא נפרד מהלהקה בקול צורם והחל לכתוב ולהקליט בעצמו. חשוב לציין שהדבר דרש ממני זהירות רבה וסבלנות ביחסיי ובשיחותיי עם הזמר, עד שהוא עצמו הגיע להכרה שכך עליו לנהוג כדי להציל את עצמו.
התוצאה?
יום אחד שלח לי את הדיסק שלו...הקשבתי...נפעמתי! הוא נשמע צלול, ללא כל צרידות או אי נקיון, וסגנונו היה של זמר קאנטרי-רוק נהדר עם הבעה רגשית מעניינת ומושכת להקשבה. הוא מצא את קולו האמיתי וסוף סוף נתן לו ביטוי!
זמרת "עושה שמח" (אעלק...)
תיאור התלמידה:
תלמידה אחרת שלי כותבת גם היא את שיריה. יש לה נפש עדינה ואישיות ביישנית למדי, אבל היא רוצה להיות גם זמרת "חאפלות" ו"לעשות שמח". אבל היא פשוט לא כזו!! לא הבנתי מהיכן נובע הרצון הזה, אבל אני שומעת בכל כמה שעורים עוד ועוד שירים בסגנון הזה, והיא תמיד נשמעת בהם לא בטוחה, עיניה לא מתרוממות מהרצפה, ובזמן שהיא שרה בסגנון של ראפרים או זמרי שמחות היא תמיד נשמעת רק כחיקוי של הז'אנר. לעומת זאת, כשהיא כותבת ומבצעת שיר אהבה אישי ועדין יותר היא נשמעת מחוברת מאד לעצמה וכל ישותה מבטאת את הרגש שהיא רוצה לבטא.
אני רואה בבירור שבשלב מסוים בחייה היא עשתה החלטה שרירותית להיות משהו שהיא מדמיינת כמצליח, כ"כיפי", "מגניב", למרות שיש לה אישיות אחרת לגמרי. היא מספרת לי שבהופעות היא מקבלת לעתים קרובות ביקורת לא אוהדת על השירים ה"מסיבתיים" שלה והקהל לא ממש רוצה לשמוע אותם, לעומת שירי האהבה הכנים שלה – בהם אנשים בקהל מיד מרימים עיניים ומקשיבים לה בקלות ובהנאה.
ועדיין – קשה לה להבין, היא אכן מרגישה שמשהו לא עובד מול הקהל, ולא רואה את הסיבה. הרי אין שום רע בלהיות "כיפית", נכון? אבל לכל אחד יש את דרך הביטוי המיוחדת לו ורק איתה הוא מרגיש אותנטי.
הדרך לפתרון:
הסבתי את תשומת ליבה לכך שיש פער בין מה שהיא מדמיינת כסגנון שיוביל אותה להצלחה לבין מה שקורה בפועל בהופעות. שהיא בעצם לובשת מסיכה של מישהי אחרת ממנה, ושהדבר מרגיש לא נוח ולא נכון לה.
בתחילה היה לה מאד קשה לקבל את דעתי. כרגיל, אני לא דוחפת זמרים לשנות דרכם אלא מנסה ע"י שיחות, הסברים ותהליכי עבודה עמוקים על הגשת שירים להגיע לשינוי שאני מאמינה שיוביל אותם להבעה אישית ולהצלחה אמיתית. בהדרגה היא החלה להרגיש ולזהות בעצמה מה באמת מתאים לה, וכך החלנו מסע של בניית תוכנית המתאימה לה, לאישיותה, קולה ורגשותיה.
והתוצאה?
כיום היא מרגישה שהיא עצמה נוכחת בהופעה, ללא הסתרה והעמדת פנים. כתוצאה מכך היא מצליחה יותר ויותר לקבל אהבת והקשבת הקהל, ובהתאם – היא נינוחה יותר כשיוצאת להופעה. היא פשוט סומכת יותר על עצמה שתצליח בגלל תחושתה האישית, האווירה החיובית והקבלה מצד הקהל שהיא חווה בהופעות.
השאלה שעולה כאן היא – מה מוביל זמרים להתעלם מקולם וסגנונם האמיתי?
יש לכך בודאי סיבות רבות ולא את כולן אני יודעת, ואני משערת שגם הזמרים לא מודעים לכולן. ההרגשה שלי היא שזמרים יוצרים לעצמם דימוי פנימי של סוג הזמרים שהם היו רוצים להיות וחוברים לאנשים שאכן חיפשו את סוג המוסיקה הזה, בין אם זה נגנים, חברי להקה, מפיקי מוסיקה ומקומות להופיע בהם. כל ההתנהלות שלהם בהמשך היא נסיון להתאים עצמם לדימוי הזה, עד שמגיע הרגע בו הם נוכחים שזה לא אותנטי והם מנותקים ממי שהם באמת. התוצאות, כפי שכבר הזכרתי, יכולות להתבטא בצרידות, זיופים, הגשה לא מתאימה ואומללות בגלל ההרגשה שהם לא מספיק טובים בעיני עצמם ואחרים.
אז איך מוצאים את הסגנון האמיתי שלכם?
הסגנון חייב להתאים לאופיו של הזמר, הן מבחינת האמירה המוזיקלית, ההפקה הקולית ובחירת הטקסטים. פעמים רבות זה קשור למוזיקה שאהב להקשיב ולשיר כילד או כנער, או למוזיקה ששמע בבית ההורים. בשנים שעוברות לאחר מכן, כשהזמר נפתח ומתפתח לסגנונות נוספים, יהיה בד"כ קשר הדוק לאלמנטים הראשוניים מהן הזמר צמח.
חשוב שתבינו שאני לא רואה שום פגם בחיפוש הסגנוני, בהיפתחות לסגנונות מוסיקליים שונים, גם אם הם רחוקים מאיתנו. להיפך – זה תהליך הלימוד והגדילה המפרה ביותר של כל אמן. אבל בתוצאה הסופית, כשאנו עומדים מול קהל, עלינו להביא את עצמנו, את סך כל מה שרכשנו ולמדנו עד כה, תוך חיבור לאמת הפנימית שלנו. לכן לא כל דבר שניסינו ולא כל סגנון שטעמנו יתאים להופיע איתו רק בגלל שחקרנו אותו ולמדנו ממנו.
פעמים רבות הזמר עצמו לא מסוגל לצאת בכוחות עצמו מהדימוי שיצר בראשו והוא צריך עזרה מקצועית, מישהו שיראה אותו מעבר לתדמית שיצר, מישהו שרואה את הזמר האמיתי שמתחבא בפנים. וזה דורש אומץ!
ומה איתכם? האם אתם יודעים באמת מהו הסגנון המוסיקלי שמתאים לכם? כדאי לעצור כדאי לעצור ולבדוק...
------------------------------------------------------------------------------------
אני מזמינה אותך להגיע לסדנה חד-פעמית שאתן בנושא הגשת שיר, ובה אלמד כלי יעיל ועוצמתי לתמיכה בתהליך העבודה.
הסדנה תתקיים ברעננה ביום רביעי 29.10.15 במשכן לאמנויות הבמה, קומה 2.
להרשמה – יש להיכנס לקישור כאן:
הקורס "לכבוש את הבמה", לשירי מחזמר, יפתח ביום רביעי 11.11.15, במשכן לאמנויות הבמה ברעננה, קומה 2, וימשך 12 שבועות.
לפרטים יש להיכנס לקישור כאן:
http://www.tami-vocalwisdom.com/#!musical/c1onj
אלה מכם שהם זמרים מנוסים ורוצים להיות מורים לפיתוח קול – היכנסו לקישור כאן:
http://www.tami-vocalwisdom.com/#!teach/c1s48
הכנתי עבורך מדריך במתנה:
"איך להגיש שיר בדרך אישית, מקורית ואותנטית בעזרת 8 כלים".
להורדת המדריך, יש ללחוץ
