לעתים מגיעים לשיעורי הקול זמרים לאחר שסבלו מבעיה רפואית שפגעה גם בקולם. הסיבות לכך שונות, וגם ההתייחסות שלנו לפתרון הבעיה נובע מידיעת הסיבה לפגיעה.
אם הבעיה נבעה משימוש לא נכון בקול, שום מנוחה, תרופות או ניתוח לא יפתרו את הבעיה להמשך הדרך, כיוון שההרגלים הלא-נכונים שהובילו למצב הקולי הירוד נשארו במקומם.
לכן חשוב והכרחי ללמוד להשתמש בקול בצורה נכונה.
אם הבעיה נבעה ממחלות או חולשה באזורים אחרים של הגוף, עלינו לוודא שהזמר נמצא במצב פיזי טוב ושהוא מסוגל לחזור לתרגל את קולו וגופו מבלי לסכן אותם.
תלמידה שהגיעה לאחר פגיעה קולית
הגיעה אלי זמרת כתלמידה חדשה, שלמדה קודם אצל מורה אחרת. היא התאוששה מפגיעה קולית והיתה לאחר מנוחה וטיפול בדיבור עם קלינאית תקשורת. קול הדיבור שלה נשמע טוב, אבל התברר שהיא התעייפה קולית במהירות בזמן השיעור.
היא עמדה לפני הופעה חשובה והיתה קצרת רוח לחזור ולשיר כמו שהיתה רגילה קודם.
היה לה קשה לקבל את העובדה שבשלב זה זה היה בלתי אפשרי.
זמרים רבים מנסים לחזור מהר ככל האפשר לקול שהיה להם לפני הפגיעה הקולית, ומצפים שהתהליך יהיה מהיר, חלק וישיר.
אבל הדבר איננו קורה כך.
שירה היא פעולה פיזית
כיוון ששירה היא פעולה פיזית, אני משווה אותה לפעילויות פיזיות שונות, וכך קל יותר לאנשים להבין את המורכבות של פעולת הקול.
לדוגמה, אדם ששבר את רגלו מבלה כחודש או יותר עם גבס ועם חוסר יכולת להזיז את הרגל. השרירים בה נעשים חלשים וזרימת הדם מואטת מאד. כשמסירים את הגבס עם תום התקופה, האדם מנסה לדרוך על הרגל שהחלימה, אבל היא רועדת, חלשה ולא יציבה. עכשיו מגיע שלב הפיזיותרפיה, שנועד לחיזוק שרירי הרגל.
בדיוק אותו המצב קורה עם מיתרי ושרירי הקול!
הדרך לבניית כושר קולי:
לאחר שהבנו את הבעייתיות בחזרה מיידית לכושר, נבדוק מהי הדרך הנכונה לבניית כושר קולי לאחר פגיעה:
1. יש לשיר בווליום נמוך-עד-בינוני, לפתוח את המנעד בהדרגה, לוודא שמיתרי הקול נסגרים בדרך טבעית ולא בכוח.
2. יש להימנע בהתחלה משימוש בכוח קולי, במניפולציות שונות ובצעקות (כמו בלטינג). ככל שהקול מתחזק, כך אפשר להגביר את רמת המאמץ הקולי, כולל ווליום.
3. יש לחזק את כל הרגיסטרים ולוודא שהמעברים ביניהם נשמעים חלקים.
4. יש לוודא שהזמן ששרים ללא מאמץ הולך וגדל.
אם הקול מתעייף לאחר זמן קצר, יחסית למה שהזמר הזה היה רגיל לפני הפגיעה, יש להאט את קצב הלמידה והאימון, לתת יותר הפסקות בתוך התרגול (בשיעור ובאימון העצמי) ולא להתקדם לשלב הבא מבחינת המנעד והעוצמה עד שיכולת הסיבולת של הזמר גדלה.
הדבר דורש סבלנות והתמדה. זמרים שאינם יכולים לעמוד בכך ימצאו את עצמם מהר מאד מתמודדים עם אותה הבעיה שממנה סבלו קודם.
תפקיד המורה בתהליך
חשוב מאד שהמורה יבין שעליו האחריות להחזיק את המסלול הנכון, להתוות את הדרך להחלמה.
יש מקרים בהם התלמיד ינסה להילחם בכך, לדחוף קדימה ולדרוש לחזור במהירות לקולו הקודם. אולי הוא עומד לפני הופעה או הקלטות חשובות, וינסה ללחוץ על המורה.
יש כאן התמודדות אישית של המורה עם הלחצים האלו, ועם החשש שהתלמיד יעזוב אותו.
המשך הסיפור...
התלמידה החדשה עליה סיפרתי אכן ניסתה להתעקש, והיה עלי להקדיש זמן רב בשיחה והסברים לגבי הסיכונים שהיא עומדת לקחת על עצמה. הבהרתי שאני לא אשתף עם כך פעולה, ונתתי לה את הבחירה להישאר איתי ועם הדרך שאני מתווה, לבין עזיבה ומעבר למורה אחר.
היא החליטה להמשיך איתי, וכך יצאנו לדרך איטית ובטוחה יותר. אני מאמינה שנצליח להחזיר את קולה למצבו הקודם, או לפחות לחזק אותו במידה משמעותית.
אני רוצה להזכיר לכל זמר שקורא את המאמר, שהתאוששות קולית אחרי פגיעה היא בד"כ אפשרית, אבל לזכור שצריך לשמור על כללים נכונים להבראה והתחזקות, וכך לקבל את הקול שאנחנו רוצים בחזרה, במלואו.
אני רוצה לחזק כל מורה המתמודד עם בעיה דומה ולהזכיר שיש לו אחריות כלפי התלמיד, ושאסור לו לתת יד לדחיפה ההרסנית הזו, שתוביל את התלמיד חזרה למצב הקודם ממנו סבל.
אני מקוה שהנאמר כאן יחזק את היכולת של כל אחד מכם לעמוד מול הבעיה באומץ:)
-----------------------------------------------------
אני מזמינה להרשם לניוזלטר ולקבל עוד מאמרים מעניינים.
למורים שביניכם, אני מזמינה לקרוא ולצפות בהדרכות חינמיות שהכנתי:
להדרכה אינטרנטית חינמית בנושא (הקלטת ההדרכה):
----------------------------------------------
למדריך החינמי