תוצאות החיפוש

חג עצמאות שמח לכם! אם מצאתם את עצמכם במסע הקול שלכם תלויים לגמרי במה שיש למורה שלכם להגיד, חוששים לעשות צעד בקריירה שלכם מבלי לקבל אישור מהמורה שלכם; או להפך, הייתם אלו שתמיד מחליטים וקובעים איך ומה תלמדו ומרדתם בכל מורה או סמכות שלמדתם איתה - אנחנו מניחות שהשיחה הזאת כאן תהיה שווה את הזמן שתקדישו להקשיב לה. בשיחתנו היום , באווירת יום העצמאות, שוחחנו רותי ואני על מצבים שבהם זמרים עוברים מתלות לעצמאות כחלק מההתפתחות המקצועית שלהם. העלנו רעיונות לאיך מתבצעת העברת הסמכויות ההדרגתית הזאת או כפי שקוראים לה – האצלת סמכויות, בין המורה לתלמיד במשך השנים. עוד דיברנו על הנטייה של מורים לפיתוח קול לתת ביקורת יתר, לדבר הרבה בשיעור ולהסביר אנטומית כל תהליך שקורה. האם 'הדברת' הזאת יכולה לבוא על חשבון העשייה עצמה והחוויה שתלמיד יכול להפיק מהשיעור? איך מגיעים לאיזון העדין הזה שבו עצמאות מתפתחת ומאפשרת ללומדים לשיר, לבחור מה נכון להם ובאיזה קצב איך תלמידים לומדים כבר מגיל צעיר, לקחת אחריות על החלק שלהם בתהליך הלימוד על גופם, קולם ועל בחירת הרפרטואר שלהם איך בסופו של תהליך הלמידה וכשהזמר מוכן לצאת לעולם הגדול, הוא תמיד יכול לחזור ולהעזר במורה מבלי להיות תלוי בו/ה? כל אלו ועוד הרבה רעיונות תמצאו בשיחה הזאת כאן. ספרו לנו איפה זה פוגש אתכם ואיזה סוג של תלמידים אתם הייתם? אם אתם מורים, איך אתם מעודדים את התלמידים שלכם לעצמאות? בטוחות שאם יש לכם סיפור אישי שתרצו לספר לנו על איך אתם הפכתם לעצמאים וזמרים מקצועיים, נשמח כאן ללמוד יחד זה מזה/ו . אז קחו קפה, תה צמחים או בירה טובה ותקשיבו לקוראות בקול. ---------- יש לנו קבוצת פייסבוק פעילה, "הקוראות בקול", ובה אנו עוסקות בכל מה שקשור לקול ושירה. אם מעניין אתכם לשמוע עוד על הנושא - מוזמנים להצטרף ---------- גם פודקאסט יש לנו: Anchor. Spotify, Apple

מה נשתנה היום הזה מכל הימים הקודמים שבהם אנחנו, הקוראות בקול, הקלטנו את השיחות ביננו בכל שנת הקורונה? ניחשתם נכון, הפעם אנחנו בחדר אחד, מול שולחן אחד, שואלות קושיות ועונות עליהן באותה נשימה. החלטנו כל אחת לחשוב על זה, מתוך ניסיון חיינו כזמרות, מורות ובני אדם בכלל. עלו כל מיני רעיונות, ואין דבר אחד שהוא ה"אחד". זה בוודאי גם תלוי בנקודת המבט של הזמרת ובמה שחשוב לה ביותר בשירה. דיברנו על מה זה חופש קולי עבור כל אחת מאיתנו איך חופש קשור לקבלת העצמי והקול שלי איך טכניקה קולית יכולה לתרום להרגשה של ביטחון, ואיך אותו בטחון מוביל לחופש העלנו רעיונות על חופש קולי בבחירת סגנון מוזיקלי וביכולת לעבור בין סגנונות הבאנו דוגמאות לבחירות שמנעו חופש קולי ואיך הדרכנו תלמידים לעקוף מצבים קוליים מאתגרים כאלו. אני מעודדת למידה מודעת של שירה, כדי שהזמר ידע לזהות מתי נעים לו קולית ומתי הצלילים נשמעים חנוקים, לחוצים ובאופן כללי - לא נוחים לו. הנה כמה מהנושאים שעלו במחשבותי הנוגעים לעניין החופש בשירה: חופש קולי הוא להיות מסוגלת לבצע שירים ברמות שונות של קושי טכני מבלי להיות מוגבלת מבחינה זו, כי אני עובדת ומפתחת את היכולות שלי לרמות גבוהות ככל האפשר חופש קולי הוא להסכים לקבל את הקול שלי בתור מה שהוא. זה אומר שאני מקבלת את הגוון הבסיסי שלו, את סוג הקול (אלט, סופרן וכו') וממנו אני יוצאת לדרך כדי להתפתח ולגדול כזמרת. למרות שסוג הקול שלי הוא אלט (למשל), אין הדבר אומר שלא אוכל לפתח את המנעד כלפי מעלה ומטה ולהיות מסוגלת לשיר באזורים שאינם נחשבים "אלט" מובהק. מצד שני, עלי לקבל את העובדה שתמיד אשמע במיטבי באזורים קוליים השייכים לסוג הקול שלי, מה שמכונה - הטסיטורה הקולית שלי. חופש קולי הוא לבחור את הסגנון שמתאים לי, הן כזמרת והן כיוצרת שירים, ולאו דווקא נגררת עם "מה שהולך היום" רק כדי להיות פופולרית. נשארת נאמנה לעצמי, לדרך הביטוי ולטעם המוזיקלי שלי חופש קולי הוא להרשות לעצמי לחקור סגנונות חדשים כדי להישאר סקרנית, להתחדש, להוסיף לעצמי עוד ידע, יכולות, עניין ודרכי ביטוי חדשות. הדבר אינו סותר את הסעיף הקודם - יש לי בחירה כי יש לי חופש חופש קולי הוא להסכים להשתנות על פי דרישות שונות, לשמור על ראש פתוח ולהסכים להתנסות בהפקות הקול שונות מאלה שאני רגילה אליהן. למשל: להתנסות בטכניקה חדשה או שלא ניסיתי קודם; להתנסות בסגנון מוזיקלי שזר לי עכשיו; דוגמה מניסיוני: אחרי שנים בהן שרתי בקול מלא ובאנרגיה גבוהה (קלאסי, מחזמר), התחלתי להקשיב ולהנות מאד משירת בוסה נובה, בעיקר על ידי זמרים ברזילאיים. השירה שקטה, אוורירית ודיבורית למדי באופייה. לא ידעתי איך לגשת לכך קולית. רמת האנרגיה שהתאימה לסגנון זה הרגישה לי נמוכה מדי למה שחשבתי כ"שירה טובה". מצד שני, לא יכולתי ליישם את מה שלמדתי קודם כזמרת על הסגנון הזה. הייתי חייבת להסכים להשתנות. זה היה תהליך מוזר אבל הוא הצליח לי, כשהתחלתי לחוות את רוח המוזיקה הזו בנפשי, ואז בגופי. חופש קולי הוא לחוות את הקול שלי חופשי בגרון, מהדהד בחללים השונים, זורם בקלות בגוף ויוצא בקלות החוצה. איך אוכל להגיע לזה? לכל אחד דרך שונה, ולכן על כל זמר לעבור את הדרך שלו. רצוי בעזרת מורה טוב/ה שתראה את הדרך לשם חופש קולי הוא לשיר ללא פחד להישמע בעולם, לא לחשוש לחשוף את רגשותי ואת גווני קולי. הקול הוא דרך ביטוי מאד עמוקה שלנו, ועלינו כזמרים לשאוף לבטא את עצמנו ללא פחד ובושה. חופש קולי הוא להיות מסוגלת להגיש שירים בדרך אישית, להיות עם אמירה ברורה, להיות מסוגלת לנגוע בלבבות אחרים, מבלי לחקות את דרך הביצוע של זמרים אחרים מה צמד המילים 'חופש קולי' אומרות לך? אם תרצו לשמוע אותנו בפודקאסט שלנו, הנה כמה קישורים (ואפשר למצוא אותנו בכל הפודקאסטים הגדולים) ספוטיפיי , Anchor ---------------- אם עדיין לא רכשת את הספר שלי, הנה הפניה לעמוד הספר באתר זה. אני מזמינה להיכנס, לקרוא פרק, לראות את תוכן העניינים, ואולי גם לרכוש.

יש אנשים שאומרים - טכניקה טובה - לפני הכל. ויש אחרים שאומרים - בלי הבעה רגשית אותנטית הזמר לא מעניין. אז מי צודק? בשיחתנו השבוע, "הקוראות בקול", הסתכלנו על השניים כאילו שאנחנו עומדות בפני גישור. העלנו את היתרונות של כל אחד בנפרד ושל הצרוף של שניהם יחד. הנה סיכום קצר של כמה מהנושאים אותם העלינו בשיחה: כמה משבחי הטכניקה: מגבירה את היכולת הקולית הרבה מעבר לשימוש היומיומי יכולת לשחרר מחסומים פיזיים שמפריעים להבעה הרגשית לא תמיד הבחירה הראשונית או האוטומטית היא הטובה ביותר. יכולת להגיע לסגנונות שונים גבהים שונים, עוצמות, אורכי משפטים, צבעים, גילום דמויות שונות אני מנווטת את הקול ולא הוא אותי מונעת פגיעות בקול, שמירה על אורך ואיכות חיי הקול בשבחי ההבעה האישית האותנטית מעוררת אמפטיה,/הזדהות, מחברת אותנו להיותנו אנושיים ועוברים דברים משותפים כשזמר הוא בעל טכניקה מצוינת אבל ללא הבעה רגשית מעניינת ואמינה - הוא לא מגיע לאנשים הבעה רגשית ואישית מאפשרת להתעלות מעל היומיומי ולנגוע בהבעה אמנותית, כמו Poetry , תיאטרון, או אמנות פלסטית שיר יכול לרכז בתוכו הרבה מחוות רגשיות בזמן קצר, לעומת שיחה או הרצאה שנפרשת על פני זמן רב הרבה יותר הקול המחוספס, הלא מעובד, יכול להישמע כאילו "לא התלבשתי לכבוד הארוע", אלא הזמרת מביאה את עצמה לקהל כמו שהיא. אנשים מתחברים לאמיתי, גם אם הוא אינו מעובד. והמסקנה שלנו? אני מציעה להקשיב להקלטה... אשמח לקבל תגובות לדיון, וכמו תמיד - ניתן לשלוח מייל או להשאיר כאן תגובה אם תרצו לשמוע שיחות ופודקאסט על עוד נושאים הקשורים לקול ושירה. -------------------- להקשבה לפודקאסט שלנו: ספוטיפיי אנקור(Anchor)

אני משתתפת בפודקאסט חדש שהיוזמה אליו הגיע מתלמידות לשירה בבי"ס רימון. שמחתי מאד לשתף עם זה פעולה. אני מרגישה שיש לי כל-כך הרבה מה לתת ולשתף, כדי שכל מי שרוצה לשיר טוב יותר, ללמד ברמה גבוהה יותר, יהיה בעל גישה לידע העצום שקיים בעולם. אני עושה כמטב יכולתי, בתוך המסגרת שאני יכולה לתפקד בתוכה - שיעורים וקורס הוראה בבי"ס "רימון", ספר להוראת פיתוח קול ("לעלות אוקטבה"), ספר אנטומיה פיזיולוגיה לזמרים, פיתוח קול באופן פרטי, הקבוצה והפודקאסט "הקוראות בקול" עם רותי חלבני, ועכשיו - זה. ויש לי עוד רעיונות וחלומות בכיוון זה. אני זקוקה לעוד כמה שעות ביום...HELP!! הפודקאסט ״תמי וירדן מדברות על הקול״ יעסוק במגוון נושאים הקשורים לשירה שחשוב לכל זמר וזמרת להכיר. בפרק הראשון של הפודקאסט החדש שלנו שוחחנו, ירדן גולדברג, סטודנטית שלי לשעבר, ואני - על חשיבותו של האימון הקולי ומהי הדרך הנכונה להתאמן. ירדן ואני פונות לקהל הזמרות והזמרים, כדי להפריך מיתוסים הקשורים בשירה, לעזור לדייק יותר את מטרות האימון הקולי ואיך מומלץ לבצע אותו. על מה דיברנו? למה חשוב לזמרים ללמוד פיתוח קול מהי הסיבה שיש כאלה החוששים ללמוד פיתוח קול, ולמה באמת אין צורך לחשוש איך מגיעים ליכולת גבוהה של ביטוי רגשי ואמנותי דרך הקול העובדה שתרגילי הקול הם רק חלק מכלי העבודה של כל זמר, הם אינם עומדים בפני עצמם ואינם האסתטיקה שאנו בוחרים בה בסופו של דבר הבעייתיות באימון עצמאי עם סרטוני המורים ביוטיוב האם מורה אחד יכול להציע את כל מה שתלמיד זקוק לו? האם מורה אחד יכול ללמד את כל הסגנונות? מהם הנושאים החשובים שעל כל זמר ללמוד? איך להתאמן בדרך בטוחה? איך לוודא שלא יעשו נזק באימון העצמאי? בעיות וקשיים של מורים מול תלמידים ירדן אמרה משהו יפה: כדי להיות בלמידה אמיתית, על התלמיד לבוא צנוע לשיעור, ללא שיפוטיות, מוכן להקשיב ולקלוט את מה שיש למורה לתת לו. הגישה הזו עוזרת לתלמיד להתחייב עד הסוף לשיעור. ואני המשכתי: גם התלמיד וגם המורה אמורים להגיע לשיעורים בפתיחות ובצניעות, לוותר על דעתנות ולהיות בהקשבה מלאה זה לזה. כדי שהלמידה תהיה יעילה ומועילה להתפתחות הזמר, עלינו לקבל את העובדה שכל למידה היא עניין של תהליך, שהתפתחות היא הדרגתית ושהיא דורשת התמסרות סבלנית. ללא מוכנות לכך – אין דרך לדלג על שלבים ולהגיע למטרה המיוחלת. -------------------------------------------------------------------------------- קרדיטים: נכתב והוגש ע״י תמי קצין וירדן גולדברג מוסיקת פתיח וסיום- אנסמבל טוטאל ווקאל בהנחייתה של כנרת ארז הוקלט באולפנו של יונתן קצין הקלטה, עריכה והפקה- איה סיון להאזנה בספוטיפיי: http://spoti.fi/35YX7IF להאזנה בפודבין: http://bit.ly/3qF36dz

כשזמרים מתחילים ללמוד פיתוח קול, רוב המורים מתחילים ללמד אותם תרגילים שתפקידם להקנות הרגלים טובים ולהגדיל את היכולות הקיימות. התהליך בד"כ ממשיך לאורך כל תקופת הלמידה, בין אם היא נמשכת מספר חודשים או שנים. התרגילים ברובם לא נשמעים "יפים" ולרוב לא נרצה להשתמש בהם בצורתם הפראית, הראשונית (באנגלית יש את המילה raw שמגלמת את כוונתי כאן). הדבר מעורר שאלות ובלבול. לעתים קרובות אני נשאלת: איך האימון הקולי יבוא לידי ביטוי בשירה? האם צריך ליישם את התרגילים כששרים או שזה יגיע לבד עם הזמן והתרגולים? מכאן ברור שהתשובה אינה נראית לעין או ברורה מאליה ושעלינו להתייחס לכך ולענות עליה. חיבור ופירוק בין החלקים נראה שיש קושי בחיבור בין שני חלקי הלמידה. יש את החלק התיאורטי, הכללים, חלוקת הקול לפרטים, לצבעים שונים, לדרכי הפקת הקול שונות. ויש את ההבעה האמנותית בשירים עצמם. מה הקשר ביניהם? הדבר דומה לחלקים השונים במכשיר כלשהו, כמו חלקי הרכב הפזורים על משטח כלשהו. רואים את כל הפרטים מונחים על המשטח אבל לא מצליחים לראות איך כל חלק שייך לאחר ואיך כל זה יכול להרכיב רכב שלם.. או בדוגמה של רותי חלבני (בשיחה שלנו) - מרכיבי העוגה! יש קמח, סוכר, שמן, קקאו וכו'. אבל מי רוצה לאכול אותם לחוד? ועדיין - הם הכרחיים כדי להגיע לעוגה הנהדרת שאנחנו כה נהנים לאכול:) אצלנו הזמרים, בשונה מהחברות לייצור חלקים, הייצור כולו קורה אצלנו במחשבה, בדמיון ובסופו של דבר - בגוף, בהפקת הקול עצמה. אם כך אנחנו עסוקים בפירוק והרכבה, שוב ושוב, בחומרים השונים, ותוך כדי כך אנו בונים את היכולות וההרגלים שיהפכו לשירה האמנותית והרגשית שאנו מחפשים. התהליך הוא הדרגתי, בניית היכולות נעשית במהלך זמן ותרגול, עד שאלה הופכים להיות הרגלים שאנו מכירים היטב ולא נדרשים לחשוב עליהם ללא הרף. דרכים לגשר בין שני חלקי העבודה יש דרכים שונות לגשר בין שני חלקי העבודה. תחילת השיעור, הכנה לתהליך אני בוחרת להראות כאן כמה מהדרכים איתן אני עובדת בשיעורי הקול. 1. בתחילת כל שיעור אני נוהגת לשאול על אילו קטעי מוזיקה נעבוד היום. קטעי המוזיקה שלנו הם תרגילים שכתובים כשירים, כלומר ווקאליזות, כמו Vaccai, וחלקם הם השירים עצמם עליהם נעבוד. 2. אני רושמת לעצמי את עיקר האתגרים שאני מזהה בקטעים אלה ומתחילה להכין את הקול לכך בתרגילים השונים. 3. כמובן שתמיד אתחיל בחימום עדין, כזה שנוח לתלמיד ורק בהדרגה מאתגר אותו. 4. רק לאחר פרק זמן מסוים בשיעור התרגילים יגיעו לאתגרים שהקטעים המוזיקליים מציבים. למשל: אם הקטע מציב אתגר של קפיצות במרווחים גדולים, נגיע לתרגילים הבנויים בדיוק כך, מאותם המרווחים. המשך השיעור, עבודה על השיר דרך נוספת להתמודד עם אתגרים אלה היא בזמן העבודה על השיר עצמו. יש לי כמה דרכים שאני עושה זאת בפועל: 1. עוצרים על משפט מסוים שקשה לתלמיד לבצע; בודקים מה הסיבה לקושי: האם זהו גובה הצלילים? האם זוהי התנועה? העיצורים? אורך הנשימה? כיוון תנועת המשפט? התחלה בצליל קשה לכניסה? ועוד כל אלה קשורים לעבודה טכנית על השיר. 2. השלב הבא ההוא שלב התחברות הרגשית. (לא אפרט עליו יותר מדי כיוון שזה נושא רחב שאני מקדישה לו קורס שלם) אבל מתוך ההבנות שנולדות בעבודה הרגשית נולדים גם הגוונים הקוליים השונים שתורמים את הייחוד בביצוע של הזמר. שיתוף פעולה בין טכניקה קלית להבעה אמנותית ורגשית אין טכניקה שיכולה לקבוע בדיוק איך ישמע הביצוע, אם הדבר אינו קשור קשר הדוק להגשה הרגשית. כשאנו מדברים ומביעים את עצמנו, בכל רגע ביום, הגוון הקולי נקבע ע"פ הכוונה הרגשית שלנו, והוא משתנה מרגע לרגע, ממשפט אחד למשנהו וגם בין המילים השונות. וכך בדיוק קורה הדבר גם בביצוע הקולי. אצל רוב הזמרים זה לא קורה באופן טבעי ומיידי, ודרך תהליך העבודה בשיעורי פיתוח קול והגשה ניתן לחשוף ולגלות את הדברים שאנו עושים באופן טבעי בדיבור ולהעביר לשירה. לגבי השאלה: האם הקול ישתנה מעצמו או שצריך לעשות משהו מכוון? התשובה אינה חד משמעית. לעתים יש התפתחות והשתנות טבעית של הקול עם הזמן והחזרתיות על טכניקות שונות, והתלמיד מוצא את עצמו מנסה את הטכניקה החדשה על קולו. לעתים המורה עצמו עושה את הקשר ע"י כך שמזכיר את השימוש הרצוי בטכניקה. היישום לוקח זמן ותרגול. אי אפשר לעשות קיצורי דרך ולאלץ את הקול לבצע את מה שאיננו מיומן. ----------------- מצורפת שיחת הוידאו שערכתי עם חברתי וקולגה שלי מ"הקוראות בקול", רותי חלבני. בשיחה העלינו מחשבות ורעיונות שונים בנושא. השיחה מופיעה גם כאודיו בפודקאסט שלנו, "הקוראות בקול" ספוטיפיי , Apple Podcast , Anchor אשמח לשמוע תגובות על המאמר והשיחה. האם זה מדבר אליך? האם משהו מזה עזר לך?

השיחה שלנו הפעם, "הקוראות בקול", היא שיחת המשך בנושא הדן בתחושות של זמרים שאינם מתקדמים בביצוע השירה שלהם למרות הזמן הרב שהם לומדים. (לשיחה הקודמת) מצד אחד יש את מה שזמרים אומרים, ומנגד יש את הסיבות הסמויות החבויות מתחת לפני השטח, כאלה שהן בעלות השפעה גדולה מאד על דרך וכמות האימון שזמר משקיע בין השיעורים שלו, ומכאן גם על דרך ההתקדמות שלו. אלה כמה מהנושאים עליהם אנו מדברות, כאן בשיחה, וכמובן עם התלמידים שלנו: אין להם מרחב פרטי לשיר בו בבית האימון מופיע להם בחיים כמו ספורט שגם אותו הם לא אוהבים אני לא אוהבת את איך שהקול שלי נשמע בתרגילים. לא רואים את הקשר בין האימון ובין השירים שהם רוצים לשיר אם יש אנשים ששרים בלי אימון, אז למה אני צריכה להתאמן? לא מאמינים באימון כי שירה צריכה לבוא באופן טבעי. חוששים שזה יהפוך מכני-טכני בלבד מטרת השיחות שלנו כאן היא לחשוף את הסיבות הסמויות ובמקביל לעזור לזמרים למצוא פתרונות פשוטים יחסית, כדי שיוכלו להגיע לרמה הגבוהה אותה הם מבקשים להשיג. אנחנו מקוות שמשהו ממה שאנו מעלות כאן יצלצל לכם מוכר, ואולי נצליח גם לעזור במקומות בהם מרגישים תקיעות. מוזמנים להקשיב, להגיב ולשאול על מה עוד הייתם רוצים לשמוע בשיחות שלנו? השיחה מופיעה גם בפודקאסט שלנו, "הקוראות בקול" בספוטיפיי הקוראות בקול ב-Apple Podcast ---- מוזמנים להקשיב לשיחה הקודמת, שהיתה החלק הראשון באותו הנושא ------ לפני כמה שנים כתבתי מאמר בשם "למה זמרים רבים מתאמנים הרבה פחות מנגנים?" אני חושבת שזה יכול להעשיר את המידע שמוצג בשתי השיחות שלנו בנושא. ממליצה לקרוא גם אותו.

בשיחתנו הפעם התמקדנו, "הקוראות בקול", רותי חלבני ואני, בנושא של העדר אימון קבוע ומספק כאחד הגורמים המשפיעים על התקדמות איטית או אף דריכה במקום, בשעורי פיתוח קול. מי שפונה למורה לפיתוח קול, אוהב לשיר ויודע שהוא רוצה לשפר את הביצועים הקולים שלו, לממש את הפוטנציאל הקולי ולהנות מהתהליך ומהרגשה של התקדמות בתחום שהוא מאד אוהב. בשיעורים אנו שומעות משפטים כמו 'לא היה לי זמן להתאמן' או 'לא ידעתי על מה אני צריכה להתאמן', 'שכחתי להתאמן השבוע', ויודעות שהדבר דורש התייחסות מעמיקה יותר כדי לעזור לשינוי חיובי אצל הזמרים. סיבות גלויות וחבויות הסיבות יכולות להיות אובייקטיביות ואכן מתארות מצבים שקורים ונחווים, אך לא הסתפקנו בכך והלכנו עוד צעד עם השיחה והצפנו גם את הסיבות הסמויות שמסתתרות מאחורי המשפטים הפשוטים האלו. הייתכן שחוסר בטחון בשירה יכול להביא זמרים לדחות את האימון ולא להתעמת עם הקשיים שהאימון יכול להעלות? האם העדר זמן לאימון מורה על זה שאותה תלמידה, לא מבינה את חשיבות האימון כמחולל שיפור והתקדמות? האם זה שמישהו אומר שהוא לא יודע על מה הוא צריך בדיוק להתאמן, יכול לסמן על פחד להתעמת עם הקול מחוץ למסגרת הבטוחה של השיעור? בנוסף לחשיפת הסיבות הסמויות העלינו פתרונות קלים ופשוטים, שיעזרו לכם להסתכל על אימון כדבר מועיל, מהנה ומקדם אתכם לשירה טובה יותר. זה החלק הראשון של השיחה שלנו, ובקרוב יעלה החלק השני. מוזמנים להקשיב, להגיב ולשאול השיחה מופיעה בפודקאסט שלנו, "הקוראות בקול" בספוטיפיי וגם ב-Apple Podcasts

בשיחה שלנו הפעם, רותי חלבני - הוראת פיתוח קול, הנחיית סדנאות שירה, ייעוץ קולי למורים ואני, "הקוראות בקול" (חפשו אותנו - יש לנו קבוצת פייסבוק בשם זה), המשכנו את שיחתנו על מיתוסים שונים הנפוצים בעולם הקול והשירה. המיתוסים שנתמקד בהם היום הם בנושא הנשימה והתמיכה לשירה. אלה נושאים בסיסיים מאד, הרבה מתעסקים איתם, מתווכחים עליהם – על תפקידם וחשיבותם בשירה, כמה דגש לשים עליהם, אם בכלל להשתמש בהם, ועוד ועוד. כמו תמיד, הבאנו משהו מניסיון חיינו ככאלה שלומדות ומלמדות לאורך חיינו, כתלמידות וכמורות לשירה, וכחלק משיחות עם מורים אחרים בארץ ובעולם. אם תרצו לשמוע את השיחה בפודקאסט - פתחנו את האפשרות החדשה הזו!

בעולם השירה קיימים הרבה מיתוסים שעוברים מדור לדור, ממורה לתלמידיו ובשיחות בין העוסקים במקצוע. יש את התחושות האינטואיטיביות שאנחנו מרגישים ומאמינים בהם, ומנגד יש את העובדות האובייקטיביות הנובעות מהידע המדעי של תפקוד הגוף. נשאלת השאלה - למה נוצרו המיתוסים האלה? מה גורם להם להישאר כל-כך הרבה שנים ולהמשיך להתקיים, למרות שידועות כבר העובדות האמיתיות על פרטים אלה? מה חשיבותם ותרומתם בהתפתחות הטכניקה קולית אצל זמר? מה בהם עלול להפריע בהתפתחות זו? רותי ואני, "הקוראות בקול", שוחחנו על נושא זה וניסינו לענות על כמה מהשאלות האלה. העלינו 4 מיתוסים מאד נפוצים, דיברנו על מקורם וכן על האמת המדעית שעומדת מאחורי אמונות אלה. האם זה מזכיר לכם דברים שלמדתם בשיעורי פיתוח הקול, דימויים ששמעתם, או כאלה העולים מתוך עולם הדמיון שלכם? עד כמה הם השפיעו עליכם? האם הם תמכו בהתפתחות הקולית שלכם או שלפעים גם הפריעו? זה החלק הראשון של השיחה שלנו, ובקרוב יעלה החלק השני. אנחנו מתרגשות לספר שפתחנו פודקאסט משלנו! אפשר לשמוע אותו כאן, או כאן אנחנו מעלות כל שיחת וידאו גם באודיו לפודקאסט, כך שניתן להקשיב בהליכה, נסיעה, תוך כדי בישול, נקיון הבית ועוד. העיקר - להמשיך ללמוד ולהתפתח, בתקווה שזו גם פעילות מהנה:)

רותי חלבני (חברתי ושותפתי ל"הקוראות בקול") ואני מצאנו את עצמנו, כמו בכל תחילת שנה, בחיפושים אחרי רפרטואר מתאים לכיתות הביצוע הגדולות שלנו. ראינו שלפעמים תלמידים שלנו מביאים שירים שאינם מתאימים להם, ושאנו מבלות זמן בהסברים למה כן או למה לא לגבי כל שיר. רבים מבקשים ממני שאבחר להם ואני מבלה זמן רב בחיפושים והתאמה. זה אף פעם לא קל. ובכל זאת, יש כמה דברים שניתן לעשות כדי להקל על הבחירה, והחשוב מזה - כדי לדייק אותה לתלמיד עצמו, כך שיחווה התקדמות והנאה גדולה יותר. השיחה נועדה גם לזמרים, כך שיוכלו לבחור לעצמם את הדברים שמתאימים להם, וכמובן שגם למורים לפיתוח קול. אנחנו מאמינות שאם כל אחד ואחת מאתנו יעקוב אחרי כמה פרמטרים הגיוניים ופשוטים, נוכל להקל מאד על בחירת השירים המתאימים לכל אחד. עלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות, ואם נדע עליהן את התשובות, נוכל לעשות החלטה נכונה לגבי בחירת השיר. חילקנו את ההנושא לשני סגנונות עיקריים: 1. למחזמר ואופרה 2. למה שקראנו בשם הכולל "פופ", שמורכב מקאנטרי, ג'אז, רוק, אתני, ישראלי, פולק וכו'. בעולם המערבי נהוג לכנות זאת CCM -Contemporary Commercial Music. הפרמטרים שאותם עלינו לבחון בכל שיר הם: גיל המבצע הגיל של הדמות ההקשר של הסיפור סולם השיר מנעד סוג הקול איכות/אופי הקול (דרמטי, כבד, לירי, קליל) שימוש ברגיסטרים באיזה סולם השיר יושב והאם יש אפשרות להוריד או להעלות סולם מילים/ טקסט, תוכן רגשי ומילולי את הפירוט על כל פרמטר תוכלו ללמוד מהקשבה לשיחה. אשמח לקרוא תגובות - האם אתם מיישמים זאת? האם יש לכם דרכים שונות להתאמת שירים לעצמכם, לאחרים? האם מכירים עוד מקורות טובים עם המלצות להתאמת רפרטואר? מתחת לוידאו מצורפים מקורות לרשימות רפרטואר לפי גילאים ו/או סוגי קול, בעיקר לשירת מחזמר Hal Leonard, THE SINGER'S MUSICAL THEATRE ANTHOLOGY https://www.halleonard.com/feature/4940001/the-singers-musical-theatre-anthology Age Appropriate Songs https://auditioningforcollege.com/2011/07/15/age-appropriate-songs/ Musical Theater Resources, with Kevin Michael Jones https://musicaltheatreresources.com/category/repertoire-2/ https://musicaltheatreresources.com/store/ Vocal Process, A searchable songlist with suggested age/experience levels https://store.vocalprocess.co.uk/Searchable-songlist-for-singing-teachers-1_p_131.html

בשיחה הנוכחית הרחבנו על נושא הורדת עוצמה בשירה, בעיות ופתרונות. זמרים רבים חווים אבדן מסוים של שליטה בזמן החלשת הצלילים, כמו חולשה קולית, בריחת אוויר, אווריריות בקול ותחושת סגירה או מאמץ נוסף בגרון. התבוננו בסיבות לכך, וגם הצענו כמה פתרונות קלים ליישום. אנו מאמינות שעם ההבנה נולדת גם מודעות, ומכאן פשוט יותר למצוא גם פתרונות. שיחה זו היא המשך לשיחתנו הקודמת: "דינמיקה – מה הערך האמנותי שלה בשירים ואיך לשיר בעוצמות שונות, חלק א'"

במסגרת השיחה של רותי חלבני ושלי, "הקוראות בקול", שוחחנו היום על נושא הדינמיקה בשירה. לדינמיקה יש חשיבות עצומה בפרשנות מוזיקלית ובהתאמה שלה למה שאנחנו מנסים לומר ולבטא במוזיקה בכלל ובשירים בפרט. בשיחה כאן הזכרנו שיחה קודמת (29.5.20) בנושא: "למה אין לי קול מספיק חזק" - מוזמנים לחפש ולהקשיב גם לה. הנה כמה מהנושאים שכיסינו בשיחה: למה דינמיקה? מהי דינמיקה? מה היא משרתת? איך משנים דינמיקה בדרך בריאה? לימדנו כמה תרגילים בנושא בתקווה שיעזרו לכם לבצע זאת בדרך בריאה. בשיחתנו הבאה נתמקד בבעיות נפוצות בזמן שימוש בדינמיקה ומהם הפתרונות לכך. מוזמנים לשתף מחוויותיכם, שאלות בנושא והצעות נוספות לשיחות. אשמח לראות אתכם פעילים בקבוצת הפייסבוק "הקוראות בקול", שנולדה למען זמרים, מורים לפיתוח הקול ואוהבי קול בכלל.