מה נשתנה היום הזה מכל הימים הקודמים שבהם אנחנו, הקוראות בקול, הקלטנו את השיחות ביננו בכל שנת הקורונה? ניחשתם נכון, הפעם אנחנו בחדר אחד, מול שולחן אחד, שואלות קושיות ועונות עליהן באותה נשימה.
החלטנו כל אחת לחשוב על זה, מתוך ניסיון חיינו כזמרות, מורות ובני אדם בכלל.
עלו כל מיני רעיונות, ואין דבר אחד שהוא ה"אחד". זה בוודאי גם תלוי בנקודת המבט של הזמרת ובמה שחשוב לה ביותר בשירה.
דיברנו על
מה זה חופש קולי עבור כל אחת מאיתנו
איך חופש קשור לקבלת העצמי והקול שלי
איך טכניקה קולית יכולה לתרום להרגשה של ביטחון, ואיך אותו בטחון מוביל לחופש
העלנו רעיונות על חופש קולי בבחירת סגנון מוזיקלי וביכולת לעבור בין סגנונות
הבאנו דוגמאות לבחירות שמנעו חופש קולי ואיך הדרכנו תלמידים לעקוף מצבים קוליים מאתגרים כאלו.
אני מעודדת למידה מודעת של שירה, כדי שהזמר ידע לזהות מתי נעים לו קולית ומתי הצלילים נשמעים חנוקים, לחוצים ובאופן כללי - לא נוחים לו.
הנה כמה מהנושאים שעלו במחשבותי הנוגעים לעניין החופש בשירה:
חופש קולי הוא להיות מסוגלת לבצע שירים ברמות שונות של קושי טכני מבלי להיות מוגבלת מבחינה זו, כי אני עובדת ומפתחת את היכולות שלי לרמות גבוהות ככל האפשר
חופש קולי הוא להסכים לקבל את הקול שלי בתור מה שהוא. זה אומר שאני מקבלת את הגוון הבסיסי שלו, את סוג הקול (אלט, סופרן וכו') וממנו אני יוצאת לדרך כדי להתפתח ולגדול כזמרת. למרות שסוג הקול שלי הוא אלט (למשל), אין הדבר אומר שלא אוכל לפתח את המנעד כלפי מעלה ומטה ולהיות מסוגלת לשיר באזורים שאינם נחשבים "אלט" מובהק. מצד שני, עלי לקבל את העובדה שתמיד אשמע במיטבי באזורים קוליים השייכים לסוג הקול שלי, מה שמכונה - הטסיטורה הקולית שלי.
חופש קולי הוא לבחור את הסגנון שמתאים לי, הן כזמרת והן כיוצרת שירים, ולאו דווקא נגררת עם "מה שהולך היום" רק כדי להיות פופולרית. נשארת נאמנה לעצמי, לדרך הביטוי ולטעם המוזיקלי שלי
חופש קולי הוא להרשות לעצמי לחקור סגנונות חדשים כדי להישאר סקרנית, להתחדש, להוסיף לעצמי עוד ידע, יכולות, עניין ודרכי ביטוי חדשות. הדבר אינו סותר את הסעיף הקודם - יש לי בחירה כי יש לי חופש
חופש קולי הוא להסכים להשתנות על פי דרישות שונות, לשמור על ראש פתוח ולהסכים להתנסות בהפקות הקול שונות מאלה שאני רגילה אליהן. למשל: להתנסות בטכניקה חדשה או שלא ניסיתי קודם; להתנסות בסגנון מוזיקלי שזר לי עכשיו;
דוגמה מניסיוני: אחרי שנים בהן שרתי בקול מלא ובאנרגיה גבוהה (קלאסי, מחזמר), התחלתי להקשיב ולהנות מאד משירת בוסה נובה, בעיקר על ידי זמרים ברזילאיים. השירה שקטה, אוורירית ודיבורית למדי באופייה. לא ידעתי איך לגשת לכך קולית. רמת האנרגיה שהתאימה לסגנון זה הרגישה לי נמוכה מדי למה שחשבתי כ"שירה טובה". מצד שני, לא יכולתי ליישם את מה שלמדתי קודם כזמרת על הסגנון הזה. הייתי חייבת להסכים להשתנות. זה היה תהליך מוזר אבל הוא הצליח לי, כשהתחלתי לחוות את רוח המוזיקה הזו בנפשי, ואז בגופי.
חופש קולי הוא לחוות את הקול שלי חופשי בגרון, מהדהד בחללים השונים, זורם בקלות בגוף ויוצא בקלות החוצה. איך אוכל להגיע לזה? לכל אחד דרך שונה, ולכן על כל זמר לעבור את הדרך שלו. רצוי בעזרת מורה טוב/ה שתראה את הדרך לשם
חופש קולי הוא לשיר ללא פחד להישמע בעולם, לא לחשוש לחשוף את רגשותי ואת גווני קולי. הקול הוא דרך ביטוי מאד עמוקה שלנו, ועלינו כזמרים לשאוף לבטא את עצמנו ללא פחד ובושה.
חופש קולי הוא להיות מסוגלת להגיש שירים בדרך אישית, להיות עם אמירה ברורה, להיות מסוגלת לנגוע בלבבות אחרים, מבלי לחקות את דרך הביצוע של זמרים אחרים
