תרגיל נשימה וקול עם נרות לחנוכה: להבין את הקשר בין אוויר לקול בדרך חווייתית
- תמי קצין חכמת הקול
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
אחד האתגרים בהוראת שירה לילדים הוא להסביר במילים פשוטות רעיונות פיזיולוגיים מורכבים:
מהו לחץ אוויר, איך הוא משפיע על הקול, ולמה לפעמים הקול נשמע לחוץ או אוורירי.
נר קטן יוצר משוב חזותי ברור, והופך את כל ההסבר למסע משחקי שמערב חושים, חוויה ותנועה.
במאמר הזה אשתף תרגיל שאני אוהבת במיוחד, שמתאים לכיתות, לקבוצות קטנות ולשיעורים פרטיים בתקופת החנוכה.
הוא נגיש לילדים, והוא מעניק למורים כלי שממחיש את הקשר הישיר בין נשימה, לחץ אוויר ואיכות הקול.
חלק ראשון: עבודה עם הנר
השלב הזה עוסק בנשיפה בלבד, בלי קול.
ילדים מקבלים שליטה עדינה בזרימת האוויר, ומפתחים מודעות לאנרגיה הדרושה להפקה יציבה.
1. הכנה
נר לכל ילד או לכל זוג
הנר על שולחן יציב
מקפידים על מרחק בטוח
כבר כאן כדאי להזמין את הילדים להתבונן בלהבה עוד לפני שמתחילים, כדי ליצור בסיס של שקט וריכוז.
2. נשיפה עדינה
הילדים נושפים בעדינות, מנסים להזיז את הלהבה מבלי לכבות.
3. הארכת הנשיפה
מתחילים ב3 שניות, מוסיפים בכל פעם עוד שניה.
הדגש הוא על נשיפה יציבה, רציפה ואיטית.
4. זיהוי נשיפה חלשה מדי
אם הלהבה לא זזה כלל - האוויר כמעט לא מגיע.
זו דרך נהדרת להסביר שהקול זקוק לזרימה רציפה כדי להישמע ברור.
5. נשיפת יתר
נשיפה חזקה מדי תגרום ללהבה לנוע במהירות או לכבות.
זה מקביל אחר כך לשירה אוורירית מאוד.
חשוב לתת לילדים להתנסות מבלי לתקן מיד - חלק מהלמידה הוא לחוות את הקצוות.
6. נשיפה חזקה ממש
נשיפה חזקה שמכבה את הנר מראה בצורה ברורה מה קורה כשהגוף דוחף יותר מדי.
התרגיל כולו יוצר מודעות ליכולת לשלוט בעוצמת האוויר, ולהבין שהיא איננה "הכול או כלום".
יש מנעד רחב של אפשרויות באמצע.
חלק שני: מעבר לקול
כאן הילדים מגלים שהאוויר שאיתו עבדו קודם הוא גם הבסיס לקול שלהם.
1. שירה על U
בוחרים צליל נוח ומתמשך.
U מזכיר את כיוון האוויר של הנשיפה מהתרגיל הקודם
2. שירה עדינה ויציבה
שירה רגועה מזיזה את הלהבה בעדינות כמו בנשיפה המאוזנת.
זה הרגע שבו החיבור בין נשימה וקול הופך מוחשי.
3. שירה אוורירית מדי
כשמוסיפים אוויר מיותר לקול, הלהבה רוקדת מהר, לפעמים עד שהאש נכבית.
אפשר לשאול: איך הקול נשמע עכשיו לעומת קודם, האם הגוף מרגיש אחרת
4. שירה לחוצה
כשהמורה מבקשת קול "חזק", רבים מהילדים ייצרו לחץ גרוני.
בלהבה זה נראה כעמידה במקום: כמעט אין תנועה.
זו הזדמנות להסביר מהו מתח בקול בצורה לא שיפוטית.
5. חזרה לשירה מאוזנת
הלהבה שוב זזה בעדינות.
הילדים לומדים לזהות את התחושה הגופנית שמלווה את האיזון ולשמוע את ההבדל בסאונד.
שלב שלישי: יישום בתוך מוזיקה
החלק הזה נותן לילדים מקום לשחק, לנסות, ולהרגיש שהם "מנצחים" על הקול שלהם.
שיחה קצרה
איפה היה הכי קל
מה הרגיש נעים
איך נשמע ההבדל בין שלושת המצבים
יישום על שירי חנוכה
בוחרים שיר חג קצר, ומבקשים מהילדים לשנות את איכות השירה בכל משפט:
עדין, אוורירי, לחוץ.
הם חווים את הספקטרום ומבינים שהוא חלק מהבעה קולית.
מחוות יד לניצוח
אפשר לבחור שלוש תנועות שיכולות לייצג את שלושת מצבי האוויר ולהזמין ילד להיות "המנצח".
הקבוצה כולה מחקה את איכות השירה בהתאם לתנועה.
זה יוצר משחק קבוצתי משחרר שמחבר בין קול, תנועה, נשימה והבעה.
הילדים לומדים בלי להרגיש שהם "לומדים", והמורים מקבלים כלי פדגוגי ברור ומדויק.
להורדת הקרוסלה למשחק
מורים -
מה קרה כשניסיתם את זה בכיתה?
האם הילדים זיהו את ההבדלים בקול?
איך חיברתם את זה לשיר?
אם מעניין אתכם עבודה עם ילדים גם בהקשרים אחרים, כתבתי כאן על הרצאה שנתתי:
