אחד הדברים שחוזרים בטענות תלמידים בשעורים הוא – פחד הקהל שלהם, כזה שהוא כה חזק שהוא ממש משתק אותם עד כדי כך שלפעמים לא יוצא להם קול.
האם קרה לכם שנכשלתם באודישן אחד, והחלטתם שיותר לא תעברו אודישן...?
האם קרה לכם ששרתם בטכניקה חדשה לכם, וכשזה לא הלך, הגרון אולי כאב, הסאונד הקולי היה לא מה שרציתם ותכננתם – ויתרתם?
האם קורה לכם שחסר לכם אוויר לסיים משפטים בזמן הופעה/אודישן/מבחן קול?
האם הגפיים רועדות מדי פעם וקשה לעמוד על הבמה, או לשלוט על הזרועות?
החוויה הזו היא כה קשה לחלק מהזמרים, עד שיש כאלה שוויתרו לגמרי על האפשרות להופיע בפני אנשים!
רבים אומרים – "זה לא מתאים לי" - האודישן הזה, סגנון השירה הזה, השיטה הזו, הקבוצה הזו,
כשבעצם הם מתכוונים (לרוב בצורה לא מודעת) "זה קשה לי".
תחום הספורט ואמנויות הבמה מאד דומים מבחינות רבות. הפסיכולוגיה של הספורט מתאימה לתחום השירה כמעט אחד לאחד.
בעולם הספורט
הקשבתי להרצאה ב-Ted של Dr. Ivan Joseph – מאמן כדורגל.
בהרצאה שלו – The Skill of Self Confidence הוא מספר על שחקן שרצה לחזק את תנועת הזרועות שלו. מה הוא עשה? הוא תרגל 350 פעמים ליום, יום יום במשך 8 חודשים. הוא התגבר על הבעיה לחלוטין, התקדם ברמת המשחק שלו בצורה משמעותית ועלה לליגה מתקדמת יותר.
קסם? לא, רק חזרתיות שוב ושוב עד להשגת המטרה.
בעולם אמנויות הבמה
רובנו מצפים להיות בטוחים בעצמנו ומסוגלים לבצע שיר על במה בקלות ובנינוחות, אבל אי אפשר להגיע לחוויה הזו אם המשימה לפנינו היא חדשה לנו, ובמיוחד אם היא קשה ומפחידה אותנו.
דמיינו לעצמכם שדה שאתם רוצים לעבור בו, ויש בו שביל שאיננו ברור לגמרי.
נתחיל ללכת בו, הלוך וחזור, יום-יום, עד שבהדרגה נראה איך השביל נעשה ברור יותר, "חרוש" למעננו, הצמחים השוטים שגדלו בו נעשים קטנים מיום ליום, והוא נעשה בסופו של דבר לשביל שלנו, שביל לכל דבר!
כמו ההליכה בשדה, החזרה על אותם השירים שוב ושוב, כולל התנועות הנדרשות והרגשות שעולים בכל פעם, תעזור להתמודד עם כל הפחדים בדרך, ובהדרגה הם פשוט יעלמו.
גם אם לא נאבד את הפחד לגמרי, זה כבר לא יהיה ברמה איתה התחלנו.
יש כמה תופעות נפוצות שבאות מפחד משתק:
כאמור, יש זמרים שחווים פחד משתק עד כדי אובדן הקול, קוצר נשימה, הזעה מוגברת בגפיים או בכל הגוף, רעד בכל גוף ובמיוחד ברגליים, חוסר באוויר, רוק מוגבר, פה יבש.
זה גורם לחוסר ריכוז בביצוע עצמו, יש ירידה משמעותית ביכולת שליטה הקולית, נעשות המון החלטות שגויות בזמן הביצוע, והדבר מוביל לשכחת המילים, שכחת המוזיקה ולשימוש פוגעני בקול.
זמרים רבים מספרים על אובדן הקול באמצע הופעה, ורק מהסיבה של פחד גדול מדי, כזה שלא הצליחו להתמודד איתו.
מה אתם, הזמרים, יכולים לעשות בעניין?
לפני ההופעה:
אימון ממושך ומדורג להופעה
1. המרצה מספר שהוא התאמן להרצאה שהיה צריך לשאת מול הראי, והיה מאד מרוצה מעצמו.
כשאמר את ההרצאה מול אשתו וילדיו גילה שהוא מאד עצבני. אח"כ התאמן מול עוד אדם, ואז עוד כמה אנשים, ואז יותר, שוב ושוב, עד שכשהגיע להרצות מול 2500 אנשים –הוא כבר איבד את כל העצבנות בגלל היכולת שלו להתאמן כך.
הבעיה שהוא מציין אצל רוב האנשים היא שרבים מוותרים ומפסיקים לאחר הכישלון הראשון, במקום להמשיך בתרגול למשימה אותה רוצים לבצע.
זה מזכיר את ג'יי קיי רולינג, שנדחתה 12 פעמים (!!) לפני שמו"ל אחד הסכים להוציא לאור את "הארי פוטר" שלה...
אם כך, זה לא רק אימון חוזר, אלא גם, ואולי בעיקר –
עקשנות ודבקות במטרה הם אלה שיעזרו לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג.
2. זמרים יכולים להתאמן להופיע
מול בני משפחתם ו/או חברים קרובים, כשהם מגדילים בהדרגה את מספר האנשים שמקשיבים להם. אפשר להתחיל בשיר אחד, 4-5 שירים, ובהדרגה להגיע למופע שלם.
"במות פתוחות" הן תופעה מבורכת שמאד עוזרת להתגבר על הקושי.
תכננו לשיר שיר אחד בלבד כשאתם בתחילת הדרך, ודאגו להביא אתכם כמה חברים תומכים. בהמשך, כשתרגישו יותר נוח, בהדרגה הרחיבו את מספר השירים שאתם מופיעים איתם,
נסו את השירים על הקהל,
בדקו את תגובתו והתרגלו להיות במצב ההופעה שוב ושוב –
עד שתחוו עלייה בביטחון וירידה ברמת החרדה.
שחרור מהציפיה שהחרדה תיעלם לגמרי
שחרור מפחדים, כמו מתכונות מגבילות אחרות, לוקחות זמן רב בחיי האדם, לעתים כל חייו.
אם נחכה עד שנתגבר על הנטיות האלה לחלוטין, יתכן שנמצא את עצמנו תקועים באותו המצב ללא יכולת לצאת ממנו.
קבלת המצב כדבר שעלינו להתמודד איתו, ונקיטת אמצעים כדי להקל על הקושי, ולא כדי לפתור אותו לחלוטין, יכולים להוביל אותנו לפתרונות, שגם אם הם חלקיים, הם יכולים לעזור ולהתגבר במידה רבה.
להיעזר בדמיון מודרך לפני ההופעה
בתקופה שלפני ההופעה, בין שבוע לחודש לפניה, מומלץ לזמר להקדיש זמן יומי לתרגול ההופעה בדמיונו.
ככל שפרטי ההופעה יהיו ידועים לו יותר, כך עבודת הדמיון תהיה קלה יותר.
מומלץ לבצע את התרגול בעיניים עצומות:
לדמיין את הבמה, האורות, פני הקהל המחייכים והאוהדים
לדמיין את הבגד שלובשים
"לראות" את הנגנים המלווים
לחוש באווירה הטובה שאנחנו רוצים לייצר
(בדמיון) להתחיל לשיר את השיר הראשון, לשים לב לתגובות הרגשיות והפיזיות שעוברות בגוף ובמחשבה, להחליף את הדיבור השלילי במשפטים מחזקים ומרגיעים
(עדיין בדמיון) להמשיך להתקדם במהירות את מהלך ההופעה, להגיע לסיומה המוצלח, לחוות את תחושת הניצחון והסיפוק שבסופה.
ככל שתעשו זאת יותר, כך החוויה תהיה מוכרת יותר, וההופעה האמיתית תרגיש כאילו שכבר עברתם אותה פעם. תחושת החרדה תפחת במידה רבה מאד!
בזמן ההופעה
להיעזר בנשימה נכונה במודע כדי להרגיע את הגוף והנפש כאחת
הנטיה הרווחת בזמן התרגשות גבוהה או חרדה היא לשאוף שאיפה גבוהה לבית החזה. זוהי שאיפת הישרדות והיא נועדה לאפשר לאדם לברוח בזמן סכנה.
אלא שהבמה אינה סכנה שעל הזמר לברוח ממנה...
לכן עליו לגייס במודע ומתוך החלטה את השאיפה הנמוכה-יחסית, לשחרר את שרירי הבטן בכל פעם לשאיפה, לאפשר לצלעות להתרחב, ולהחזיר את עצמו לאיזון יחסי.
ההתרגשות עלולה לגרום לזמר לשכוח זאת, אבל לאחר מספר פעמים בהן יחזיר את עצמו לאיזון הזה, רוב הסיכויים שגם הגוף וגם הנפש יחזרו לשליטה והזמר יוכל להתרכז בהופעה עצמה ביתר קלות
להיעזר ביציבה טובה כדי לאזן את הגוף והנפש
אם אתם חווים רעידות ברגליים או בברכיים, דמיינו את כפות הרגליים שלכם ניטעות עמוק לתוך האדמה, כאילו שמהן נשלחים שורשים לעומק האדמה.
בכל פעם שאוויר נכנס, שלבו זאת עם שליחת השורשים למעמקי האדמה.
לאחר מספר פעמים כאלה, תחוו יציבות על רצפת הבמה ושייכות גדולה יותר לבמה.
להתמקד בתוכן השיר ובמוזיקה
פחד הקהל גורם לרבים להיות מרוכזים בדברים חיצונים שמפריעים לזמר להיות במיטבו.
התנהגות אופיינית היא להתמקד במחשבות על איך הקהל רואה אותך, על הבגדים, התאורה, הסאונד, מה יאמרו המבקרים, האם אזכה בתחרות וכו'.
זמרים רבים מספרים שאינם זוכרים שום דבר מההופעה שלהם...
לרוב הדבר נובע מהעובדה שלא באמת נכחו שם, במלוא הווייתם, אלא בצעו את השירים בדרך אוטומטית, תוך שהם מרוכזים בדברים החיצוניים הנ"ל.
במקום זאת, הדבר הנכון לעשות הוא להתמקד בשירים עצמם, בתוכן הרגשי שלהם, בתמונה ובסיפור שכל שיר יוצר, עיבוד המוזיקלי, בנתינה האהובת לקהל שבא לראות ולשמוע אותך מתוך בחירה ורצון.
יש שחרור גדול בבחירה הזו.
הרי לא תוכל לשלוט עכשיו על הבגד שאינו מונח כראוי, על הסאונד, על זוטות אחרות שמפריעות לך.
הדבר היחיד שבהחלט אפשר להתמקד בו היא ההגשה והנוכחות המוזיקלית והרגשית המלאה שלך במה שקורה בהופעה עצמה.
שיהיה בהצלחה רבה!
---------------------------------------------------------------------------------------
