להתחדש או לאבד כיוון? בין גמישות מקצועית לקורבנות אופנה/ הקוראות בקול, פרק 54

להקשבה לפודקאסט של הפרק

השראה לשיחה

השראה לשיחה הזו הגיעה בעקבות מקרה שקרה בתחרות שירה –

מתחרה ביצעה שיר באופן מנייריסטי ומוגזם מאד, מה שמכונה "cursive singing".

כשהמנטורית בתכנית ביקשה ממנה לשיר באופן ניטרלי יותר, היא לא הצליחה וחזרה שוב על אותו אופן שירה.

תגובת המנטורית היתה של כעס ותוקפנות מסוימת.

שאלתי את עצמי - למה המתחרה לא עושה את השינוי, אם היא רוצה לעבור לשלב הבא...

נוכחתי להבין שהיא "נתקעה" על סגנון מסוים ואיבדה את הגישה לקול האותנטי שלה.

לא היתה לה היכולת לשיר באופן ניטרלי יותר כי היא לא פיתחה אותו, ובמקום זאת - עברה היישר לשירה טרנדית. 

בשיחה שערכנו בינינו, רותי חלבני ואני, עלו שאלות ומחשבות על כך.

האם גם אתם המורים והזמרים מרגישים לפעמים שאתם רודפים אחרי אופנות קוליות כדי לא להיתפס כמיושנים? האם שינוי בטכניקת ההוראה הוא תגובה לגיטימית למציאות משתנה – או תגובת יתר ללחץ חברתי?

מה זה טרנדים? 

טרנדים הם מגמות אופנתיות או שינויים בולטים שמקובלים ונפוצים בתקופה מסוימת.

הם מופיעים בתחומים רבים, כמו אופנה, עיצוב, מוזיקה – וגם בהוראת פיתוח קול.  

אפשר לקרוא לזה "אופנה" , ואופנה היא דבר זמני, חולף ומתחלף. 

למשל: אופנת סקיני ג'ינס. בהחלט לא מתאים לכל גוף, לכל גזרה.

יש כאלה שרוצות את מה שאופנתי, ללא בחירה והתאמה למבנה הגוף שלהן, או מבלי לשאול את עצמן אם זה הטעם האישי שלהן.  

חלק מהטרנדים האלה נעלמים מהר, אחרים הופכים למיינסטרים ונשארים. 

ישנם סגנונות שירה שנחשבים לפעמים לאופנות או טרנדים, אבל אינם באמת כאלה.

למשל: בלטינג, ראפ, ריפים (קישוטים).

כל אלה היו קיימים שנים רבות לפני שהפכו להיות חלק לגיטימי מלימוד השירה, וכך צריך להתייחס אליהם.

זמרי TikTok ו־YouTube – חוסר מודעות

הטיק טוק הוא "מלך הטרנדים".

זה נוגע אפילו בגישות חינוך וטיפול בילדים ותינוקות! 

במקרים בהם זה טרנד - עד שהתלמיד (או האדם) לומד לבצע את זה היטב - זה כבר חולף ונעלם…

למה תלמידים מאמצים טרנדים כאלה?

• אלה הלומדים כך מחקים זמרים אחרים, מבלי להבין מה הם עושים בפועל מבחינת טכניקה קולית.

• הם בתחילת דרכם וחסרי סגנון מגובש,

• מושפעים מדמויות אחרות מבלי להכיר את קולם האישי.

• הם מחפשים קיצורי דרך כדי להישמע "כמו"...

התוצאה היא שהם עלולים להזיק לעצמם קולית, מבלי להתאים את אופן השירה לקול שלהם ומבלי לפתח דרך שירה אישית ואותנטית להם.

הם תופסים את הסאונד אבל מפספסים את המהות.

עשינו פעם פודקאסט על הנושא: ללמוד פיתוח קול מסרטונים ברשת, פרק 32

למה מורים מתכופפים לטרנדים?

• היעדר חוט שדרה פדגוגי - חוסר ביטחון ובהירות בהוראה

• צורך לרצות תלמידים ולמצוא חן כדי לא לאבד לקוחות

• חשש להיראות מיושנים ולא רלוונטים

• מורים שמרגישים שהם צריכים לאמץ טכניקות ושיטות חדשות כי הן פופולריות וכולם מדברים עליהם.

• תקיעות וחוסר התקדמות של התלמיד

• אשליה שאולי יש איזה "סוד" שהמורה לא יודעת עדיין על קול

• סינוור של סרטונים של מורים אחרים במדיה והרצון להידמות להם.

• לחץ מהתעשייה (הפקות שונות, להקה צבאית, מחזמר) (נחזור לזה בהמשך)

האם על המורה "לזרום" עם כל סגנון חדש?

לא בהכרח.

חשוב שנהיה בפתיחות וסקרנות, ללמוד מתלמידים שלנו על רפרטואר וסגנונות שונים, ללא שיפוט אישי. 

מהן הבעיות והקשיים שזה מציב בפני המורה?

• נדרשת בקיאות גדולה בסגנונות וטרנדים שונים, שאולי לא מעניינים את המורה

• נדרשת גמישות בלתי פוסקת בהתאמת סגנונות השירה

• נדרש ויתור על עקרונות השירה הבסיסיים 

• נדרש ויתור מצד המורה להובלת השיעורים כפי שהמורה רואה לנכון. למשל: הלחץ ללמד הפקות הקול מאתגרות, שמגיעות מדרישת התלמידים שאינם מוכנים לכך עדיין ולא מבינים שיש שלבים והתפתחות שהזמר צריך לעבור

• מורים חדשים שנוהגים לעבוד עם מערכי שיעור ותהליכים מסודרים  - כל דרישה כזו עלולה לזרוק אותם מהדרך, לשבש את תהליך העבודה הנכון  

מהם העקרונות שחייבים לדעתנו לשמור עליהם בשיעורים? 

• בריאות הקול היא הבסיס לכל למידה של הפקת הקול. 

• פיתוח קול בסיסי כמו יציבה נכונה, נשימה, רגיסטרים, פיתוח מנעד וכו'. 

• לימוד מוזיקלי - דיוק מוזיקלי, הבנ המלודיה וההרמוניה

• פיתוח מודעות להפקת קול ולאופן השירה. לפתח בחירה בקישוטים ושינויי הצליל, ולא ליפול שבי אחרי מניירות קבועות ללא יכולת לשנות את זה.ניתן לפתח את הבחירה על ידי פיתוח יכולת הקשבה לזמרים אחרים ולאבחן מה הם עושים, מבלי לחקות בהכרח. 

• פיתוח אותנטיות - נרצה שזמר לא יוותר על עצמו כדי להתאים למודל אחר. עלינו לעזור לתלמידים למצוא את קולם האותנטי, יכירו את קול שלהם כפי שהוא, לפני שנכנסים לעצב את קול בדרכים שונות

• התייחסות אישית להגשה - מוזיקלית וטקסטואלית השירים

כניעה לטרנדים לעומת גמישות פדגוגית של המורה

איך המורים יכולים לשמור על הקול האישי שלהם בהוראה?

• גמישות - שינוי הוא טבעי – אבל לא מתוך בלבול ואובדן דרך

• גמישות מבוססת עקרונות, לא ריצוי ואיבוד המיקוד במה שחשוב בתהליך

• כדאי להכיר טרנדים כדי להבין את עולמם של תלמידים, אך לא בהכרח לאמץ כל דבר

• אפשר לשלב טרנד עכשווי בתוך העבודה השלמה הרציפה

איך על המורה לנהוג במקרים אלה? 

מקרה 1: 

זמר פונה למורה חדש לו, מגיע עם סרטון שירה בסגנון מסוים ומבקש מהמורה לשיר כך, לחקות את דרך השירה הזו. המורה מזהה שמדובר בטרנד ולא בשירה אותנטית. (ילד קטן "רוצה את זה")

עליו לשאול את עצמו:

•  האם זה זמר מתחיל? במקרה כזה, עדיף שילמד אותו את היסודות האובייקטיביים יותר של הפקת קול, לפני הכניסה לאופנות שונות.

•  האם זה זמר מנוסה? אם יש לו שליטה ויכולת להשתנות, הבקשה הגיונית ואפשרית, אם המורה מכיר את הטכניקה או הטרנד. 

מקרה 2: 

זמר קיבל הנחיה לבצע את השיר בדרך אחרת (הפקה, מחזמר וכו') והוא צריך להתאים את השירה לבקשה. 

• על המורה לבדוק שהשינויים האלה לא פוגעים בעקרונות בריאות הקול

• על המורה לאבחן את רמת התלמיד והניסיון שלו. לא כל תלמיד מסוגל לשיר כך. על המורה להחליט אם התלמיד מסוגל לשאת את הקושי מבחינה קולית או שזה יזיק לו. לפעמים לא יקשיבו למורה, אבל עדיין תפקיד המורה לחשוף את התלמיד לסיכונים שהוא לוקח על עצמו.

• על המורה להדגיש בפני התלמיד את חשיבות הגילוי של האמירה האישית שלו, שתגיע דרך הפקת קול האותנטית

עקרונות לסיכום:

• מורה טוב הוא לא זה שיודע הכול, אלא זה שיודע למה הוא בוחר ללמד משהו.

• אפשר לאהוב או לא לאהוב סגנון, ועדיין להישאר מורה פתוח, מכיל ויציב.

• תלמיד חייב גישה חופשית לכלי שלו – לא להיתקע על דרך אחת.

• הפקת קול טבעית ובריאה קודמת לסגנון.

השיחה קיימת גם כסרטון יוטיוב

חשוב לי לשמוע ולקרוא תגובות שלכם, לקבל שאלות ובקשות לגבי נושאים שתרצו שנעסוק בהם.

מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק

 ולהירשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד).

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה.

הקליקו לפרטים על קורס להכשרת מורים לפיתוח קול הבא, שיפתח בנובמבר הבא.

לפרטים ורכישה על הספר שלי : לעלות אוקטבה, ארגז הכלים המקצועי למורה לפיתוח קול