"קל לי יותר ככה" – או שרק נדמה להם? מה באמת מסתתר מאחורי המילים של התלמידים?

כשזמרים בשיעור אומרים ש"קל להם יותר" עם טכניקה מסוימת – האם הם באמת מתכוונים לקלות פיזית בהפקת הקול? או שזו תחושה אחרת שמתחזה לקלות?

המילים שתלמידים בוחרים לתאר בהן את התחושה הקולית שלהם לא תמיד מספרות את כל הסיפור.

אם נקשיב רק למה שהם אומרים, בלי לפרש לעומק את מה שהם מרגישים – אנחנו עלולים לפספס את הסיבה האמיתית, ולנסות לעזור בדרך שלא תשרת אותם.

דוגמה מהשטח:

אשתף כאן דוגמה מהתכתבות בין מורים לפיתוח קול בפורום בינלאומי.

זו רק אחת מתוך רבות – אבל דרכה אפשר לזהות תופעה רחבה יותר:

אמירות שנשמעות ברורות, אך מסתירות סיבה שונה לגמרי.

שאלה שעלתה בקבוצה: "שתי תלמידות בנות 12 אמרו לי שהשירה בקול רם מרגישה להן קלה וטובה יותר.אני רואה שהן דוחפות את הקול כשהן עושות זאת, וזה מקשה עליהן לשיר במיקס כשצריך – אבל הן מתנגדות לשינוי, ומתעקשות שזה מרגיש טוב יותר מאשר להוריד את עוצמת הקול, אפילו רק קצת. מה לדעתכם קורה כאן? איך הייתם ניגשים לזה?"

והנה תגובה חכמה שהגיעה ממורה אחר:

"כשהם אומרים שזה 'קל יותר', ייתכן שהם מתכוונים שהתווים יוצאים עם פחות התמודדות. כששירה בקול רם חוסכת מהם צורך בקואורדינציה עדינה (כמו במיקס) – היא מרגישה קלה יותר, גם אם בפועל היא גובה מחיר."

התייחסות לבריאות הקול

שירה בעוצמה גבוהה, עם עומס קולי גבוה, אינה בת קיימא לאורך זמן. היא מתישה את הקול ומקצרת את משך השימוש בו – במיוחד אם עושים זאת באופן קבוע. תלמידים לא תמיד מודעים לכך. הדבר דומה לתרגול ספורט בעצימות גבוהה לעתים קרובות וממושכות, מבלי לגוון ולאפשר לגוף פעילות מתונה יותר. כאן נכנס תפקיד המורה – לעזור לתלמיד להבין את ההשלכות, וללמד אותו על בריאות קולית ועומס קולי בצורה הדרגתית ומכבדת.

הכוונה איננה להימנע לגמרי משירה חזקה – אלא להבין מתי ולמה היא מתרחשת, ולפתח גם יכולות אחרות.

למה הם מתעקשים?

1. אהבה לצליל החזק

לפעמים התלמיד פשוט אוהב את איך שהוא נשמע כשהוא שר חזק.הוא מנסח זאת כ"קל", אבל בפועל מדובר בהעדפה אסתטית. זו לא תחושה של קלות אלא של סיפוק – ויש הבדל גדול בין השניים.

2. בריחה מחוסר יציבות

יש תלמידים שחווים יותר יציבות בעוצמה גבוהה. כשהם שרים חלש, הצליל מתנדנד והם חשים פחות שליטה – אז הם נרתעים. המורה יכול לשאול: האם שירה חלשה מרגישה לך כואבת? או סתם לא נוחה? ברוב המקרים נגלה שמדובר בחוסר הרגל, לא בכאב.

3. כיווץ פיזי

עבור חלקם, שירה חלשה יוצרת מתח – בגרון, בכתפיים או בסרעפת. אפשר לעזור להם לשחרר את הכיווץ הזה, למשל דרך דמיון של אנחת רווחה. כשמייצרים קול מתוך שחרור, התלמיד פתאום מגלה דרך אחרת להרגיש "קל".

4. שימוש בלעדי ברגיסטר חזה

אם התלמיד שר כל הזמן רק עם רגיסטר חזה, העוצמה הופכת לאוטומט, כיוון שאין דרך לעלות במנעד הקול כלפי מעלה, מבלי לשיר חזק. במקרה כזה, נלמד לפתח גם את רגיסטר הראש – לא כדי שישירו בו דווקא, אלא כדי שיוכלו לבחור מתי ואיך לשיר רך יותר (וכך גם לאפשר למיקס להתפתח).

כלים פרקטיים למורה:

• להשמיע דוגמאות של זמרים שמשתמשים בטווחי עוצמה שונים – כדי שהתלמידים ישמעו בנייה והדרגתיות קולית, ולא רק רגעי שיא.

• לעבוד דרך קול הדיבור: לבקש מהתלמיד לומר משפט בקול הדיבור הרגיל שלו, ואז לשיר אותו בלחן פשוט – באותה העוצמה. כך הוא חווה שירה טבעית ונינוחה יותר.

• להקשיב ולא להתווכח: כשעולה התנגדות, אין צורך לשכנע. מספיק לשקף שהבנו את מה שהתלמיד מרגיש, ולהמשיך ללמד טכניקות שיאפשרו לו שליטה וגמישות קולית רבה יותר.

ומה קורה אצלכם?

האם גם אצלכם תלמידים מעידים על תחושה מסוימת – ואתם מזהים שהמציאות הקולית שונה ממה שהם חושבים?

אשמח לשמוע על מקרים כאלה – אולי יחד נוכל לחדד את ההקשבה למה שנאמר וגם למה שלא נאמר.

------------------------------

אם אתם רוצים להיות או עובדים כבר כמורים לפיתוח קול ורוצים להעמיק בהבנה של בניית שיעורים,

גישה מותאמת אישית ועקרונות הוראה מודרניים –

אני מזמינה להצטרף למחזור הבא של הקורס להכשרת מורים לפיתוח קול בבית ספר רימון.

רוצים להתחיל בינתיים באופן עצמאי?

הספר שלי "לעלות אוקטבה – ארגז הכלים המקצועי למורה לפיתוח קול" נכתב בדיוק בשבילכם ,

ומציע גישה שיטתית, רגשית ומעשית להוראת פיתוח קול.

לסרטונים נוספים בנושאי פיתוח קול ושירה - מוזמנים להצטרף לערוץ יוטיוב שלי

לפודקסט בנושא פיתוח קול ושירה, עם רותי חלבני, "הקוראות בקול"