תוצאות החיפוש

להאזנה לפרק 34 בפודקאסט זמרים שלומדים אצל מורה פרטי מכירים בד"כ את הקול שלהם די טוב מתוך הלמידה. הם מגיעים למקהלה, הפקת מחזמר, הרכבים שונים, ומקבלים מידע והנחיות על הקול שלהם ועל אופן השירה שנדרש מהם. את המידע הם מקבלים מהמנהל המוזיקלי/מנצח/מנחה בכל אחד מהמקומות האלה. אבל לא תמיד המידע הזה מסתדר להם עם מה שלמדו בשיעור הפרטי... לפעמים המידע או ההנחיות הקוליות שהם מקבלים, לא נמצאים בהלימה או אפילו סותרים את אלו שהם קיבלו מהמורה הפרטי שלהם. למי הזמרים אמורים להקשיב ואיך הם אמורים לתמרן בין פיסות המידע השונות האלו? [הערה: חשוב לי לציין שאיננו רואות את כל בעלי המקצוע האלה ככאלה שאינם מבינים את מנגנון השירה, אלא מצביעות על הפערים בגישות ועל הבעיות שזה עלול ליצור אצל הזמרים במצבים השונים המוזכרים בכתבה זו. יש רבים שעושים עבודה מצוינת עם הזמרים ומגיעים יחד לתוצאות טובות.] מצבים אפשריים בהם זמרים פוגשים כמה מורים שונים משתתפים בהפקות גדולות: מחזמר, אופרה, בערבי שירים לפי נושא משתתפים במקהלות, הרכבים קוליים, לזמרים מקצועיים או חובבים בעלי המקצוע שאחראים על קול הזמר: מנצחי מקהלות והרכבים, מנצחי תזמורת, מנהל מוזיקלי של מופעים, מנהל אישי, מפיק מוזיקלי, במאי, פסנתרנים coaches, גם קולגות מנוסים יותר. מורים פרטיים שונים (לאותו זמר) לפיתוח קול הבעיות העיקריות לעתים רחוקות יש שיתוף פעולה בין שני המורים בגלל חוסר בהכרות, או חוסר ברצון לעשות כך יש אגו של אחד או שני הצדדים - "השיטה שלי היא הנכונה" יש תחרות על התלמיד ועל ההישגים שלו - "היא הצליחה בתחרות בזכות הלמידה איתי בלבד" בלבול בטכניקה - דעות וגישות שונות לפהקת הקול מידע סותר בין בעלי האוטוריטות גם בנושאים מוזיקליים ובפרשנות למוזיקה הזמר לא תמיד יודע איך להעביר את המידע מבעל מקצוע אחד לשני, והוא עושה כך לפי פרשנות אישית שלו. יש כאן מקום לטעויות בפרשנות בזמן העברת המסרים מוזיקאים שנחשפו לפיתוח הקול פעם, לא מעודכנים, יודעים בערך מפה ושם, ועלולים לתת עצות לא מתאימות לקולו של הזמר ההבדל העיקרי הוא במטרות השונות לפעמים יש ניגוד אינטרסים : המורה הפרטי מעודד את התלמיד הפרטי לתת ביטוי אישי לקולו, להתנסות בטכניקות שונות וגוונים רבים ולתת פרשנות אישית ככל האפשר למוזיקה אותה הוא מבצע. במאי ומנהל מוזיקלי של מופע מסתכל על טובת הפרויקט ופחות על הטובה האישית של הזמר: למשל, באופרה ובמחזמר: - המנהל המוזיקלי יכול לדרוש שינוי מהירות שאינו מתאים ליכולתו או לפרשנות של הזמר - הוא יכול לדרוש עוצמה קולית שאינה מתאימה לקולוה של הזמרת - הבמאי או הכוריאוגרף יכולים לדרוש תנועה לא הגיונית שמפריעה להפקת קול בריאה - באופרה כידוע השירה היא אקוסטית, כלומר ללא הגברה, ויכולה לבוא דרישה מהזמרים לשיר עם הגב לקהל, ובכך להפחית מעומצת הקול המגיעה לקהל מפיק מוזיקלי ומנהל אישי לעתים רואים בעיקר את הפוטנציאל המסחרי תוך התעלמות מהיכולות הקוליות והסגנוניות של הזמר. הדבר מעייף ושוחק את הקול ואת הנפש, כי הזמרים מרגישים שאינם נמצאים בסגנון המתאים להם. בשירת מקהלה או הרכב קולי הזמרים נדרשים לוותר על הביטי האישי לטובת הכלל, לעתים לשיר ללא ויברטו, לשים דגש רב יותר על השתלבות עם כלל הקולות (בלנדינג) מורים פרטיים שונים לפיתוח קול (או מורה פרטי ו-coach) ניגשים לאותו הזמר באופן שונה, רואים בו פוטנציאל שונה ומציבים מטרות שונות להתקדמות והתפתחות מה עושים כדי לגשר בין הפערים האלה? אין לכך פתרון אחד פשוט, ולכן אנו מעלות כמה אפשרויות שונות להתמודדות עם הקושי. חשוב שיתקיימו שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה בין בעלי המקצוע השונים כשיש פער בין שני מורים או מורה ו-coach: רצוי שכל אחד ילמד דברים שונים, בנושאים שונים. למשל: מורה אחד ילמד טכניקה והשני הגשת שירים; או האחד ילמד שירה קלאסית והשני ילמד ג'אז ואלתור בעל המקצוע שאינו מורה יכול ליצור קשר עם המורה הפרטי ולהתייעץ, לבקש עזרה בכך שהמורה הפרטי יעבוד על אותו הנושא בשיעורים שלו בעל המקצוע שאינו מורה יכול לבקש מהזמר עצמו לפנות למורה הפרטי ולבקש עזרה לכך אפשר לתת תווים ו/או הקלטות של קטעים מסוימים לתלמיד כדי לעבוד עליהם המורה הפרטי, עם הנחיות לאופן הביצוע בתוך התווים חשוב ורצוי שבעלי המקצוע שאינם מורים יכירו היטב טכניקה קולית על יד לימוד של פיתוח קול. כך יוכלו להנחות את הזמרים שבהרכב שלו להפקת קול נכונה וידברו את אותה השפה. נראה שניתן ליצור את הגשר הזה אבל הדבר דורש רצון טוב של כל הצדדים המעורבים, ומודעות לכך שיכולה להיות בעיה בקשר מרובה-המורים הזה, אם לא תהיה לכך התייחסות ונקיטת פעולה. ---------- השיחה מופיעה גם בפודקאסט של "הקוראות בקול" מוזמנים להיכנס לקישור ולבחור את הפודקאסט החביב עליכם מתוך הרשימה (חפשו מתחת לתמונת הלוגו שלנו - where to listen) ----------- וגם כאן, בוידאו מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק ולהירשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד). מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה עמוד פייסבוק עמוד יוטיוב עמוד אינסטגרם

יש אמירה בעולם הפרפורמנס/הופעות, בריקוד, שירה, נגינה ומשחק, שעל האמן לשכוח לגמרי מהטכניקה שלו בזמן ההופעה ולהיות נוכח רק באמנות שלו בצורה מוחלטת. החלטנו, 'הקוראות בקול' לבדוק - האם זו האמת? האם זה תמיד עובד? מתי כן? מתי לא? הבאנו לכאן כמה מהטיעונים שעלו אצלנו, כזמרות וכמורות, ומקוות להאיר את הנושא מכיוונים שונים. לפני שנברר מתי נכון לעזוב את החשיבה על הטכניקה בזמן הופעה או לדבוק בחשיבה הזאת, כדאי שנבהיר מה זאת טכניקה בכלל ואיך היא מתבטאת. מוזמנים להקשיב לפודקאסט. בתחתית העמוד נמצא הוידאו של השיחה שליטה טכניקה-קולית מתבטאת ברכישה של הרגלים מועילים שנרכשו על גבי תקופה והתווספו זה לזה ביכולת לפעול בתיאום זריז בין מה המוכר ללא מוכר ולמצוא פתרונות 'על המקום' מהו המוכר גיוס האוויר ( נשימה אפקטיבית) למשימות הקוליות, התמודדות עם המנעד, קפיצות, עליות ומעברים קוליים מאתגרים שימוש בעוצמות גדולות וקטנות וכן משתנות המנגינה, המילים, הסגנון, הקצב, התנועה (אם יש), אביזרים מהו הלא מוכר התרגשות שלא מופיעה בתנאי חזרות קהל חדש, נגנים לא מוכרים, אולם שונה מהרגיל מערכת הסאונד (טובה/לא טובה) ואקוסטיקה של מקום ההופעה אנרגיה אחרת של הזמר מזו שרגיל אליה מצוקה פיזית כלשהי ( צינון, גב תפוס וכו') קושי נפשי ( שינויים בחיים/פרידות/אבל/מחלה) למה חשוב לשכוח מטכניקה קולית בזמן הופעה הטענה הרווחת בנושא היא שחשיבה טכנית עלולה להוביל ביצוע טכני ויבש מדי ולהרחיק את הזמר מהרגשות שנובעים מהשירים. חשיבה בלתי פוסקת לא משאירה מקום לאלתור, לתגובה ספונטנית וחיה בזמן ההופעה, ויש נטייה לדבוק רק במוכר והידוע. כדי להגיע לשליטה טובה כזו, שלא נדרש לחשוב עליה בזמן ההופעה, על הזמרים להתכונן מראש היטב על הביצוע מבחינות רבות, כולל הטכניקה ונוכחות בימתית. בהופעה עצמה כל זה אמור להתבצע באופן אוטומטי, כך שהזמר פנוי להיות ברגש של השיר ולהניח לכל השאר לפעול "על אוטומט". למה חשוב להישאר עם מודעות טכנית ורגשית בזמן ההופעה התרגשות ידועה בתכונה שלה לשבש שליטה עצמית במקרים רבים, ולא רק אצל אמנים מתחילים אלא לעתים קרובות גם אצל ותיקים, מיומנים ומנוסים מאד. במקרים כאלה, על האמן לעשות החלטות מודעות גם בזמן ההופעה ולגייס לטובתו את הידע שרכש במשך שנות הלימוד והאימונים הרבים שהשקיע בהם. מצבי בריאות: יש גם מצבים בהם האמן לא במיטבו מבחינה בריאותית ולכן אינו יכול להסתמך על ההחלטות והפעולות הטכניות שביצע לאורך השנים בשירים המסוימים האלה. כאן הוא נדרש להחלטות חדשות שאמורות להתאים למצבו הנוכחי. למשל: הייתי נוכחת בהופעה של זמרת ותיקה ומיומנת היטב שהופיעה עם להקתה. אנחנו מיודדות כך ששמעתי אותה פעמים רבות בעבר והכרתי היטב את הקול שלה. בהופעה המסויימת הזו שמעתי שינוי מסוים בגוון הקולי ובתחילה לא ידעתי לפענח את הסיבה. במרווח שבין השירים היא קינחה את האף לעתים קרובות, ורק אז זיהיתי את הסיבה לשינוי - היא היתה פשוט מצוננת. זה דרש ממנה לעשות התאמות רבות בזמן ההופעה ולא להניח שמה שהיה הוא שיהיה גם הפעם. היא עשתה זאת בהצלחה רבה, למרות שזה דרש ממנה מאמץ מחשבתי וריכוז רב. אבל זו היתה הופעה מקצועית לכל דבר! התמודדות עם פרטנר בהפקות מוזיקה, אופרה ומחזמר. אני זוכרת את רגע האימה בהצגה בה השתתפתי, בו השחקן ששיחק לצידי לא אמר את המשפט שהיה אמור לומר, כדי לאפשר לי לומר את המשפט הבא...תוך רגע התעשתתי, נזכרתי פחות-או-יותר בטקסט שלו ואמרתי אותו דרך הדמות שלי, כדי לאפשר לנו להמשיך את הסצנה. המחשבה אצלי היתה שם נוכחת במלואה, וללא זאת, הייתי נותנת לאימה לשתק אותי ולעצור את ההצגה. אולם חדש, אקוסטיקה לא מוכרת דורשים התאמה בלתי פוסקת שמגיעה מתוך המודעות והמחשבה של הזמרים. ללא המודעות הזו, הזמר עלול לשיר בעוצמה לא מתאימה, להזיק לקולו ולאבד את השליטה על כל הניואנסים שעבד עליהם בחזרות, בתנאי אוקסטיקה שונים מאלה. חשוב להבחין בין חוסר ניסיון במה לבין ניסיון רב ככל שהזמר מיומן יותר, הן בהכשרתו כזמר והן בניסיונו בהופעות , הטכניקה הופכת להיות טבע שני ומופנמת יותר בגוף. זמרים מנוסים - לוקחים בחשבון הרבה יותר גורמים שיכולים להזיק להופעה שלהם והם מפתחים גם את היכולת לטייס אוטומטי וגם לאלטרנטיבות נוספות. הם יכולים להרשות לעצמם לסמוך יותר על היכולות הטבעיות שלהם בזמן ההופעה זמרים פחות מנוסים - הם בעלי פחות אפשרויות בחירה של אלטרנטיבות לשעת חירום ולהם נכון יותר להישאר מעורבים בחשיבה ובהחלטות טכניות-קוליות ופחות לסמוך על היכולות הטבעיות שלהם בזמן ההופעה. ללא המודעות הזו, הם עלולים להזיק לעצמם קולית, לא להיות מסוגלים להגיב לשינויים (שכחת מילים, כניסה למוזיקה שאינה נכונה ועוד) ולהיות נתונים לחסדי התקווה ל"ניסים" שהכל ילך כמו שהיו רוצים. למרות זאת, חשוב לזכור שגם זמרי ותיקים ומנוסים מעידים שלעתים נתקפו בפחד במה או בגורם שערער את בטחונם, וגם הם נדרשו להישאר מעורבים לגמרי בתהליך הביצוע שלהם, ולא לסמוך על "הטייס האוטומטי" שעזר להם בעבר. המסקנה שהגענו אליה היא ששני הדברים חשובים באותה המידה. חשוב והכרחי לאמן-מופיע לעשות הכנות רבות לפני הופעות: להכיר היטב את קולו ואת היכולות שלו עליו לפתור קשיים שונים מבחינה טכנית בזמן החזרות להתאמן הרבה מאד על הרפרטואר שלו גם מבחינת הגשה רגשית ותנועה כל זה מתוך מטרה להגיע מצב דומה לאוטומטי, כך שהכל יתפקד היטב בזמן ההופעה. יחד עם זאת, עליו לשמור על גמישות ויכולת להגיב באותו הרגע כשהדברים משתנים ואינם הולכים בדיוק לפי התכנון, בזמן ההופעה. הגעתי להבנה, בזמן השיחה עצמה, שהמושג "זרימה", או flow, שרבים מכוונים אליו כדי לתפקד (בכל מצב) במיטבם, הוא בדיוק השילוב של שני הצדדים המתוארים בשיחתנו. נראה לי שאין האחד ללא השני, כל צד תומך בחיזוק הכצד השני, וכך מתאפשרת לזמרים שליטה מיטבית בהופעה שלהם, מתוך המטרה העליונה להביא את האמנות החוצה אל הקהל. ---------------------- רותי חלבני ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט של "הקוראות בקול": https://anchor.fm/tami-katzen/episodes/33-e1d8fld מוזמנים להיכנס לקישור ולבחור את הפודקאסט החביב עליכן מתוך הרשימה (חפשו מתחת תמונת הלוגו שלנ - where to listen) --------------------- חשוב לנו לשמוע ולקרוא תגובות שלכם, לקבל שאלות ובקשות לגבי נושאים שתרצו שנעסוק בהם. בהחלט מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק ולהירשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד). מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה

את המאמר הבא כתבה בעיקר חברתי, רותי חלבני, שהיא גם שותפתי לפעילות שלנו בקבוצת "הקוראות בקול", ואני ערכתי. כרגיל, נפגשנו לשיחה בנושא שמעניין אותנו בתחום הקול והשירה, והפעם זה היה על למידת שירה דרך סרטונים באינטרנט. אתחיל ואומר שאני נמנעת כמעט לגמרי מצפיה בסרטונים כאלה, כיון שברוב הפעמים בהן נכנסתי לראות סרטון כזה - חשתי תסכול וכעס על חוסר האחריות שבעניין. יצא בשיחה שלנו שהייתי הגורם הנגטיבי יותר, מצב שאני משתדלת לא להיות בו יותר מדי...מזל שרותי הובילה את השיחה:) להאזנה לפרק 32 בפודקאסט סקירה כללית הרשת האינטרנטית מלאה באלפי או עשרות אלפי סרטונים חינמיים הנקראים פיתוח קול או ווקאל קואצ'ינג. המטרות שלהם מגוונות, וכך גם דרך ההעברה שלהם ברשת. חלקם בנויים מסדרות של עשרות סרטונים ומחולקים לנושאים טכניים כמו: נשימה, תרגילי חימום, קול ראש, קול חזה, טוואנג, belting וכו'. יש ביניהם כאלה המבטיחים שאם תעשו את כל התרגילים, יובטח לכם שתרכשו טכניקה ווקאלית מעולה, בד"כ תוך זמן קצר מאד. התופעה התעצמה במיוחד בזמן הקורונה, במקביל למעבר של הרבה עסקים לעולם הדיגיטלי. המניע של רבים מבעלי הסרטונים הוא בעיקר כדי שיכירו אותם כבעלי מקצוע טובים. בד"כ הסרטונים נועדו להיות שליחי שיווק של המורים ומפיצים את תורתם ותפקידם למשוך את הצופים לאתר, לעמוד המדיה החברתית או לניוזלטר ולאט לאט הופך אותם להיות קליינטים משלמים בדיוק כמו כל שיווק דיגיטלי אחר ברשת. ישנם סוגים שונים של סרטונים ברשת: סרטונים שהם בעצם אודיו עם תמונה ויש להם נושאים כמו: X תרגילי חימום קולי, או תרגילי נשימה, איך לחזק את קול החזה, איך להגיע לצלילים גבוהים ועוד סרטונים עם הסבר של המורה והדגמות של התרגילים אפליקציות של תרגילים לפיתוח קול סרטונים שהם רק הסבר ואין בהם הדגמות או שההדגמה מגיעה בסוף הסרטון סרטונים המשלבים אנימציה עם נופך הומוריסטי פודקסטים העוסקים בפיתוח קול ונותנים טיפים מכל מיני סוגים יחד עם כל הסרטונים שמציעים מגוון תרגילים רחב, יש גם סרטוני וידאו ברמה גבוהה של מורים שיש להם ידע בתחום מדע הקול, שיודעים להסביר כל תרגיל או נושא מסוים ומה הוא בדיוק משרת. בואו נתבונן על כמה מהיתרונות: לתלמיד שאינו לומד באופן פרטי יש הרגשה שהוא לא לבד (למרות שזאת אשלייה - על כך בהמשך) תלמידים מתחילים נחשפים לשפה ומושגים נפוצים בעולם פיתוח הקול, והדבר מקרב אותם במידה מסוימת לעולם זה הסרטונים הם דרך להכיר דרך הוראה ואישיות של מורים חדשים עוד לפני שפונים אליהם חשיפה לסרטונים של מורים טובים ומנוסים יכולה לחשוף את הצופה לידע נוסף שהמורה שלו לא מספק לו ולהשלים חסרים בהבנה של אנטומיה ופיזיולוגיה זו אפשרות וחשיפה לדרכי הוראה נוספות שיכולות להתאים לו אולי יותר מזאת שהוא רגיל אליה אין צורך לצאת מהבית כדי להשלים ידע במידה והסרטונים אכן איכותיים ומועילים מורים לפיתוח קול עצמם יכולים להרחיב את ההשכלה שלהם דרך סרטונים איכותיים של מורים מובילים בעולם, וזה יכול להיות יתרון גדול להעשיר את הידע ולהתפתח לרוב זה בחינם…או בתשלום מאד נמוך. רבים מתחילים כך עכשיו נתבונן על כמה מהחסרונות: בסרטונים רבים יש תרגילים מבודדים, ללא תהליך המוביל אליהם, וזה עלול לבלבל את התלמיד כי הם לא חלק מתהליך למידה אלא רק הבזקים מתוכו המורים שמלמדים, גם אם הם ברמה מקצועית גבוהה וכאלה היודעים את מלאכתם, לא מכירים את הצופה, את הקשיים, סוג הקול ואישיותו של הצופה בהם ולכן לא יכולים בשום צורה להתאים לקולו את התרגילים. במקום זה הם מציעים משהו כללי שעלול גם להזיק לחלק מהאנשים חלק מהמורים ממעטים בהסברים ורק מקליטים תרגילים - כלומר הצופים אמורים לבצע תרגילים בסדר מסוים שהמורה קבע, בלי להבין מה הם עושים. הם תלויים לגמריי בסרטונים האלו, ללא מודעות משלהם בתהליך, ולכן אין להם מושג ממה להיזהר בדרך בחלק מהסרטונים התרגילים מושמעים בקצב מהיר מאד, ללא הפוגה לשאיפה ומנוחה ביניהם. זוהי גישה מכנית שאין בה התייחסות לצרכי התלמיד והמחויבות לשמור על בריאות הקול שלו אין פידבק מהמורה (למרות שיש מורים שנוהגים "להגיב" בהתלהבות לאחר כל תרגיל: "טוב מאד", "מצוין"...) והצופה יכול לדמות לעצמו שהוא מבצע אותם נכון, אבל אין אף אחד בצד השני שיכול להקשיב לו ולתת לו פידבק אמיתי, לטוב או לרע יש סרטונים שעוסקים בנושאים מאתגרים, למשל כמו - Belting. יתכן שזה יכול לשרת זמרים מנוסים ולתת להם רעיונות חדשים, אבל לזמרים מתחילים הדבר עלול להעמיד את קולם בסכנה ממשית . ללא תהליך מובנה שמוביל לטכניקה טובה בנושא - אי אפשר לעבור ישירות לשלב של שירה עוצמתית. חסרות כאן חוליות פדגוגיות שמובילות להפקות מורכבות יותר. גם זמרים שיש להם יכולת לשיר Belting באופן טבעי נתקלים לעתים בבעיות וקשיים וזקוקים להדרכה והנחייה מסודרת ישנם מורים לפיתוח קול לא מנוסים שעוברים מסך נהדר ויש להם הרבה עוקבים אך יכול להיות שהם נותנים הסברים לא מדוייקים לתרגילים ומטעים את הצופים ישנם מורים, שלמרות שיש להם מוניטין, ניסיון וותק רב, לא תמיד עוברים מסך טוב, או אין להם מערכת שיווק משומנת מספיק. קשה מאד למצוא אותם ברשת כי הסרטונים שלהם לא מקבלים חשיפה מספקת וצריך לקבל הפנייה אליהם כדי להנות מהידע שהם מעניקים חשיפת יתר לסרטונים ולהרבה גישות של מורים יכולה בהחלט לבלבל ולתסכל, במיוחד תלמידי הקול מתחילים שעדיין לא גיבשו לעצמם מודעות ויציבות ברמת הידע הקולי שלהם ישנם סוגים שונים של סרטוני הוראה נושאים לזמרים נציין כאן עוד סוג של סרטונים שאינו מלמד פיתוח הקול אלא מתמקד בדברים מסוימים הנגועים לשירה: סרטונים שבהם מלמדים איך לשיר "ריפים" (riffs), ואינם מתמקדים בדרך הפקת הקול סרטונים המלמדים אפקטים קוליים (לשיר צלילים הרמוניים, דיסטורשן ועוד) סרטונים המלמדים אלתור סרטונים המלמדים שירה או הפקה קולית בסגנונות שונים, גם לא-מערביים סרטונים המלמדים הבנה תיאורטית, ידע הרמוני וקצבי מתוחכמים יותר והסוג האחרון חביב (עלי במיוחד!) - סרטונים ופודקסטים על שירה/פיתוח קול/הוראה היתרונות ברורים - הם אינם מלמדים טכניקה אבל מרחיבים את הדעת ומעמיקים את הידע בתחומים שונים המשיקים ותומכים בקול. הם לוקחים כמובן מאליו שהקהל שלהם שוחר ידע כללי על הקול, ואת הידע הטכני עליו לקבל במסגרת פרטית ותומכת. אנחנו גאות להיות שייכות לקבוצה אחרונה זו:) לסיכום, הבאנו בפניכם את הקשת הרחבה של הנושאים אותם מלמדים ברשת, מתוך מטרה ברורה להראות את היתרונות שבכך, בצד החסרונות שחשוב להיות מודעים אליהם. מקוות שהדבר יעודד מודעות וזהירות בהתייחסות לסרטונים אלה. -------------------- רותי ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט של "הקוראות בקול": מוזמנים להיכנס לקישור ולבחור את הפודקאסט החביב עליכם מתוך הרשימה (חפשו מתחת לתמונת הלוגו שלנו – where to listen) ----------------------------- מוזמנים לעשות "לייק" ל​ערוץ יוטיוב שלי אינסטגרם ​Tamikatzen ובפייסבוק ​"תמי קצין חכמת הקול" ולהרשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד). מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה

מפעם לפעם אנחנו, 'הקוראות בקול', שומעות זמרים שלומדים איתנו מדווחים על זה שהם לא הצליחו באודישן, או הייתה להם הופעה "לא משהו". לפעמים זה יכול לקרות בשיעור עצמו. הם מגיבים לחוסר הצלחה רגעית בהפקת צליל, בסוג של כעס על הקול או על עצמם. הצלחות קטנות לא נראות להם משמעותיות והציפיות הגבוהות יוצרות בהם דיסוננס ואכזבה. להצלחה בשיעורי פיתוח קול פנים רבות וחלקן סמויות ופועלות מתחת לפני השטח. יש את העולם הגלוי, המובן מאליו בהגדרה להצלחה - קריירה, הקלטות, הופעות. ויש את מה שסמוי יותר, זה שנמצא בשיעורי פיתוח הקול, הצלחות קטנות וגדולות שאולי משמעותיות יותר בהתפתחות של כל מורה ותלמיד. בשיחה זאת התעמקנו דווקא בצדדים הפחות מוכרים של הצלחות ובחנו סוגים שונים שלהן. כיון שיש הרבה ביקורת עצמית שלילית בתחום, אנחנו רוצות להאיר את צדדים האלה של ההצלחה ואולי לעזור לשנות את הגישה הביקורתית-שלילית שאינה רואה את כל ההישגים שבדרך. להאזנה לפרק 31 בפוסקאסט סוגי התלמידים שמגיעים ללמוד ישנם סוגים שונים של תלמידים שמגיעים ללמוד פיתוח קול, והמטרות של כל קבוצה כזו שונות זו מזו. קריירה - להיות זמר, שחקנים-זמרים, שירת מקהלה ברמה גבוהה תחביב - רצון להופיע בפני חברים ומשפחה, לתקן שירה לא מדויקת, להתחבר לעצמם בגיל מאוחר יותר, לקבל ביטחון חברתי (בעיקר ילדים ונוער) בריאותי - תחזוקת הקול והנשימה בגיל השלישי, שירה משותפת וחוויה חברתית בגיל זה כשהמורה מודע למטרה של התלמיד, הוא אמור להתייחס להצלחות של כל תלמיד בואפן שונה. אי אפשר למדוד את אותן ההצלחות של תלמיד שבא לעשות קריירה בתחום לעומת כזה שמגיע לשיר בערבי שירה חבריים. המטרות שלהם שונות, ולכן המדידה וההתייחסות צריכות להשתנות בהתאם. אני מזמינה להקשיב לשיחה "אלף סיבות לשיר" בבלוג שלי , שם הרחבנו יותר על סוגי התלמידים שמגיעים ללמוד לשיר. אילו תחושות כישלון הכי נפוצות בשיעורים? מצד התלמיד כשלא מצליחים לבצע תרגילים מסוימים; לא מצליחים לשיר במדויק (לא לזייף); שוכחים מילים לעתים קרובות; מתקשים ללמוד מנגינות, קצבים; מתקשים ללמוד סגנון מסוים; וגם – אם לא מרגישים שהמורה "מאוהבת" בהם ורואה בהם את הכוכב הבא... מצד המורה כשהתלמיד לא מצליח לבצע את מה שהמורה רוצה שיבצע (על המורה למצוא דרך אחרת ללמד זאת) כשהתלמיד לא מתקדם, מסיבת שונות כשהתלמיד לא מתאמן, מסיבות שונות כשלתלמיד יש בעיות בריאותיות או נפשיות כאלה שלא מאפשרות התקדמות. במצב כזה לעתים צריך להפנות לאדם אחר המומחה בנושא. איך ניתן להתייחס להצלחה בשיעורי פיתוח הקול הצלחה אבסולוטית - היא מה שיש עליו הסכמה כללית כהצלחה בשירה: שירה מדוייקת בכל המנעד, קול מאוזן, מנעד גדול, התאמה לסגנון מוזיקלי, הגשת שירים טובה וכו'. הצלחה יחסית - הצלחה שהיא רלוונטית להרגשתו של התלמיד ולא קשורה רק למה שאנחנו בתור מורות מגדירות כ"טוב"מסעיף ,הגדרה אבסולוטית". נקודה חשובה לזכור היא שיש שלבים בתהליך הלמידה, ולכן נכון הוא לפרק את התרגילים והנושאים למקטעים או חלקים קטנים, לפי יכולת הלמידה של כל תלמיד. גישה כזו נותנת אפשרות גדולה יותר לחוות הצלחה בכל אחד מהמקטעים והדבר נותן לו מוטיבציה וחיזוק כוח הרצון כדי להמשיך ולהתמיד. אם לא נוהגים כך כך ומעמיסים מידע מעבר ליכולתו של התלמיד (פיזית, מוחית ונפשית), אנו עלולים לגרום לו לחוות כישלון בגלל חוסר יכולת לעמוד בעומס המידע והאתגרים. התוצאה היא החלשה של המוטיבציה ללמידה, ביקורת עצמית שלילית ולעתים גם עזיבה של התחום. תיאום ציפיות בין המורה לתלמיד חשוב שיהיה תיאום ציפיות בין המורה לתלמיד, בהתאם למטרות אותן התלמיד הציב לעצמו כשהגיע ללמוד פיתוח קול. גישה זו מציבה את רצון התלמיד לפני רצון המורה והבנתו לגבי מה נכון לתלמיד. גישת העבר נתנה למורה את המילה האחרונה בהחלטה מה ילמד כל תלמיד, ואילו הגישה הזו רואה את המטרות והרצונות של כל תלמיד ומנסה להתאים את אופן ההוראה בהתאם לכך. בהמשך הזמן ניתן לשנות את המטרות ע"פ התקדמות התלמיד ואולי גם תכניותיו ורצונותיו ישתנו. אני נוהגת לעשות זאת לפחות אחת לשנה, בתחילת השנה (בסביבות ספטמבר), ע"י שיחה ושאלות לכל תלמיד ותלמידה. למשל: תלמיד שרוצה להתקבל לבי"ס למשחק למד איתי הגשת שירים בסגנונות שונים מתוך מטרה להראות את יכולות המשחק שלו בשירה. אמנם היו הרבה תרגילים ופיתוח טכניקת שירה, אבל הפוקוס היה על הגשה למטרת האודישן תלמידה שהיא גם מורה, רוצה ללמוד איך ללמד את תלמידיה לשיר בסגנונות שאינה שולטת בהם. לכן, בנוסף לתרגילים שנועדו לחזק את קולה, אנחנו עובדות על פיתוח הפקת קול שמתאימה לסגנונות האחרים מאלה שהיא נמשכת אליהם באופן אישי, וכן עובדות על רפרטואר שמתאים לתלמידיה. מושג ה"הצלחה" בעבודה עם זמרים חובבים זמרים חובבים (בוגרים) מגיעים לרוב כשהם עוסקים בתחום אחר ומגשימים חלום ישן בתחום השירה. הם אינם שואפים לעשות מזה קריירה אבל היו רוצים לשיר במקהלה טובה, לשיר בערבי שירה עם חבריהם ולהיות מסוגלים לשיר סולו במיקרופון, או להשתתף בערבי קריוקי, וכו'. רבים מהם לא מתאמנים או עושים מעט מדי עבודה מכדי להתקדם משמעותית. הדבר עלול לתסכל את המורה שלהם, אלא אם מתבוננים לעומק במטרות של תלמידים אלה. בעבר "פיטרתי" 2 תלמידות כאלה שלא התאמנו, כי המשכתי לשפוט את הצלחתן וההתקדמות שלהן ע"פ קריטריונים של זמרים מקצועיים יותר. הן מצידן באו להנות מהזמן איתי, לתרגל קצת את הקול, ובעיקר לשיר שירים שהן אוהבות. עד היום אני מצטערת על כך שלא הבנתי זאת אז ומנעתי מהן את ההנאה הפשוטה הזו, אם הייתי מסכימה לראות אותן ואת מטרותיהן כפי שהן. הצלחות בעיני המורה והתלמיד מצד המורה הצלחות מדידות התלמידים מדגימים שיפור באיכות הקול שלהם: בעיות קוליות נפתרות, מנעד קולי מתרחב, בעיות אינטונאציה נפתרות, מעברי קול קשים נעשים רכים יותר ואף חלקים, לתלמידים יש אפשרויות בחירה באיזה סוג של רגיסטר הם ישירו תלמידים מסוגלים להופיע מבלי להתעייף, או פחות מבעבר תלמידים לא מבטלים שעורים בתכיפות בגלל עומס קולי בזמן שבין השיעורים יש למורה מספיק תלמידים הצלחה מקצועית: הצלחות התלמידים באודישנים קבלה לבתי ספר גבוהים לשירה בארץ ובחו"ל ציונים גבוהים ברסיטל בגרות בשירה הצלחה בהופעות, הקלטות הצלחה כלכלית ועסקית: יש למורה יותר פניות לשיעורי פיתוח קול מבעבר הוראה מכניסה למורה בדיוק את מה שרוצה להרוויח אין הרבה ביטולים ואיחורים של תלמידים המורה יכול לבחור את מי שרוצה ללמד המורה יכול לבחור את השעות שמתאימות לו ללמד הצלחות לא מדידות המורה רואה שיפור כללי בתלמידיו התלמידים מודים למורה ונשמעים מרוצים מדרך ההוראה שלו המורה מרגיש ביטחון גובר בדרך ההוראה שלו וביכולתו לפתור קשיים ואתגרים של תלמידיו מצד התלמיד הצלחות מדידות יש תמורה להשקעה שלהם – זמן, כסף ואנרגיה משתמשים ברגיסטרים שונים בהצלחה המנעד שלהם התרחב והם מגיעים לצלילים גבוהים ונמוכים יותר מאז שלומדים מצליחים לגוון מבחינת דינמיקה יש גוונים נוספים בקול מצליחים לשיר שיר מהתחלה ועד הסוף מבלי להתעייף מטרות מקצועיות מעזים לגשת לאודישן מצליחים לבצע קטעים שתמיד חלמו שאוכל לבצע מקבלים הזמנות להופעות כבר לא חוששים להופיע ויש יותר בטחון על הבמה מישהו ביקש מכם להופיע בחתונה שלו שרים (עם מיקרופון)במסיבת חברים, שירה בציבור או ערב קריוקי ללא מבוכה מופיעים בטקס בבי"ס, בתנועת הנוער או ביחידה בצבא (לא בלהקה צבאית) לומדים שירים בעל פה הרבה יותר בקלות עוברים שלבים שונים במבחני כניסה מתקבלים לבי"ס למוזיקה מתקבלים למגמה מוזיקלית בתיכון עוברים בהצלחה רסיטל בגרות מתקבלים ללהקה מקימים להקה מופיעים כותבים ומקליטים שירים מפרסמים את המוזיקה שלכם מבינים יותר איך לבחור שירים יותר מדוייקים לכם. הצלחות לא מדידות מצב רוח טוב יותר, הרגשה של מימוש שמחים שיש מסגרת מסודרת כבר לא מתביישים לשיר עם המשפחה או חברים פחות צרודים ועייפים לאחר סשן של שירה מרגישים שעושים משהו משמעותי למען עצמכם, נהנים מהתהליך ומגלים דברים חדשים תוך כדי שירה ולימוד יש קבלה עצמית, מצליחים לראות מה "כן" הצלחתם ולא רק את ה"לא" ------------ אם פותחים את האפשרויות ורואים שהצלחה היא דבר מאד יחסי ומשתנה לפי תנאי החיים, התקופה בחיים והמטרות שכל אדם שם לעצמו בכל תחום, נוכל כולנו, מורים ותלמידים, להישאר גמישים, להפסיק להרגיש אשמה (כי לא עמדנו בקריטריונים "מוחלטים" כלשהם) או לגרום לרגשי אשמה אצל האחרים. במקום זאת - נמלא את השיעורים שלנו בחוויות הצלחה והנאה רבה. --------- רותי ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט של "הקוראות בקול": מוזמנים להיכנס לקישור ולבחור את הפודקאסט החביב עליכם מתוך הרשימה (חפשו מתחת לתמונת הלוגו שלנו – where to listen) מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, אינסטגרם ובפייסבוק ולהרשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד). מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה

בתקופה האחרונה יש פניות ובקשות רבות יותר להנחיית קבוצות לימוד פיתוח קול וסדנאות שירה. ללא ספק, הפעילות הקבוצתית שהוגבלה קשות בשנתיים האחרונות, העדר מפגשים מוסיקליים ושירה משותפת, עשו את שלהם ורבים כמהים לחזור לפעילות אנושית משותפת. אנחנו, הקוראות בקול, יודעות שיש מורים שהיו רוצים להנחות סדנאות כאלו או או זמרים שרוצים להשתתף בלימודי פיתוח קול בקבוצה, ולא בטוחים איך עושים זאת נכון. לצורך כך החלטנו שהשיחה היום תהיה מוקדשת לנושא. להאזנה לפרק 30 בפודקאסט יתרונות וחסרונות של פיתוח קול קבוצתי, לעומת שיעורים פרטיים 1. החלטה לגבי טכניקה קולית בקבוצה - על המורה למצוא מכנה משותף שיכול להתאים לקבוצה ופחות להתאים את השיעור לכל משתתף. יתרון – כולם לומדים טכניקות שונות חסרון – אין התמודדות מעמיקה לקשיים מסוימים של האינדיבידואל בפרטי - השיעור כולו מכוון לצרכי התלמיד היחיד בחדר. יתרון - ההתקדמות הטכנית מהירה יותר חסרון - אין חשיפה לחומרים וטכניקות שונות כמו בקבוצה 2. תשומת לב למה שקורה שיעור בקבוצה - הנחיית קבוצה דורשת מיומנות גבוהה יותר, כולל הנחיה חברתית. על המורה להיות ערני לכל שינוי שקורה בקבוצה, למרות שלא יכול לשמוע היטב כל אחד מהמשתתפים. יש שימוש רב יותר בהתרשמות דרך העיניים במקום דרך האוזניים, כמו בשיעור פרטי בפרטי - קל יותר למורה לעבוד כך - תשומת הלב כולה מופנית לתלמיד היחיד בחדר 3. שירה סולנית בקבוצה - יש מעט זמן לשירה סולנית לכל אחד יתרון – יש הזדמנות להופיע בפני זמרים אחרים וללמוד להתמודד עם סיטואציה של הופעה בשלב מוקדם. ניתן גם ללמוד מהצפיה במשתתפים אחרים ואח"כ מהערות והנחיות המורה לביצועים השונים חסרון – יש סיכוי שיהיו כאלה שישתעממו להקשיב ולצפות באחרים (ועל המורה להכין פעילות משותפת מראש כדי למנוע מצב זה ככל האפשר)) בפרטי - חלק גדול מהשיעור מוקדש לעבודה על שירים יתרון - עבודה ממוקדת לטובת התקדמות התלמיד היחיד חסרון - אין הזדמנות להופיע ולתרגל את הנלמד 4. בחירת נושא בקבוצה - קל למורה לבחור נושאים מסוימים שעליהם הוא רוצה לעבוד בכל מפגש. יתרון - ניתן להגיע לנושאים רבים יותר כשהדבר מתוכנן מראש חסרון - התאמת הרמה - חלק מהמשתתפים לא מוכנים עדיין להתמודד עם זה, או כבר נמצאים מעבר לנקודה זו בפרטי - ההחלטה על כך תלויה בעיקר במידת מוכנות התלמיד 5. בחירת רפרטואר בקבוצה - הרפרטואר רחב יותר כי כל משתתף מביא שירים מתאימים לו ולטעמו יתרון – יש חשיפה לסוגי מוזיקה שונים שלא היו מוכרים לשאר המשתתפים. זו הזדמנות להתפתחות מבחינת הכרות עם רפרטואר וסגנונות חסרון – אין עבודה ממוקדת סגנונית, יש סיכוי להתפזרות מבחינה זו בפרטי - הזדמנות להתמקד בכל פעם ב סגנון מסוים 6. עבודה רגשית בקבוצה - כולם רואים את ההתמודדות של כל זמר עם עצמו, עם התרגילים, הרפרטואר וההופעה יתרון - הזדמנות להתגבר על הפחד מהחשיפה, שכה נדרשת בשירה חסרון - עלול להביך אנשים סגורים וביישנים יחסית, עד למצב של נטישת השיעורים בפרטי - הזמר מתמודד מול עצמו והמורה יתרון - יש זמן לחקירה ב"תנאי מעבדה", לעשיית טעויות ולבניית הביטחון העצמי בהדרגה חסרון - אין דרך לבדוק את תוצאות העבודה מול האחרים יתרונות כלל יים לעבודה בקבוצות עבור המשתתפים אלמנט חברתי - נעים לפגוש אנשים ולשיר איתם, להרגיש שייכים לקבוצה החולקת עניין ואהבה לשירה אלמנטים מוזיקליים כמו תרגילי קצב, הרמוניה, קריאת תוים, שירה בקנון כחימום לפעילות הקבוצה יכולים לשמש מעבר לחימום ושבירת קרח גם לפיתוח כישורים מוזיקליים הנחוצים לזמר/ת בשירת הסולו בד"כ עלויות נמוכות יותר למשתתפים מאשר שיעור פרטי - מאפשר לאנשים שאין להם תקציב לשיעורי פיתוח קול פרטניים להשתתף בפעילות מוזיקלית שתפתח אותם יצירת קשרים מוזיקלים בין משתתפים ואולי אף להקמת הרכב/להקה/דואטים הסדנה מאפשרת יותר זמן עם המורה וחשיפה לתכנים של פיתוח קול והגשת שיר משתתפים נותנים השראה זה לזה בבחירת שירים בסדנת אמן - לומדים הרבה מהקשבה לאחרים. הזמן שבו צופים ומקשיבים לאחרים מאפשר פניות ללמוד מבלי להיות מוקד העניינים ולהתעסק באיך ומה חושבים עליי כשאני שרה הזמנים קבועים ופחות גמישים (גם חסרון כי אי אפשר להשלים למשתתפים מפגש שהם החסירו) בפעילויות של גיבוש או בסדנאות משפחתיות יכולה להיווצר הרמוניה וקירבה בין המשתתפים. יש לציין שלפעמים דינמיקה משפחתית או של קבוצת עמיתים/קולגות יכולה להיות מורכבת ועל המנחה להיות מנוסה מאד בטיפול במצבים לא פשוטים. מאפייני התרגילים בקבוצה מאפייני התרגילים בקבוצה אמורים בד"כ להיות קלים-עד-בינוניים לביצוע בגלל שאי אפשר לתקן כל אחד. ניתן ללמוד את כל מה שלומדים בשיעורים הפרטיים, אבל אין להתקדם במהירות רבה מדי ויש לעצור ולבדוק איך מרגישים חברי הקבוצה בכל שלב חשוב לשמור על בריאות הקול של כולם ולא לסכן אף אחד. התייחסות לחלק הרגשי בקבוצה – יש התייחסות מיידית להתרגשות של עמידה ועבודה מול קבוצה, וזה מתבטא בשחרור, נשימה. תרגילים רבים מיועדים לשחרור, כמו הומור. באילו מקרים עדיף להצטרף לקבוצה, באילו מקרים – לפרטי? עדיפות לקבוצה - זמרים שלא למדו קודם או חובבים מתחילים/ אינם מנוסים, בכל הגילאים. עדיפות ללימוד פרטי – מי שרוצה להתמקצע או לפתור בעיות מסוימות ולהתגבר על נושאים שונים. על כל אחד לבדוק עם עצמו אם היה מוכן להתחלק במורה עם אחרים, אם מוכן לחשיפת התהליכים שהוא עובר. יש מקרים בהם מומלץ להתנסות בשתי צורות הלמידה, בזו אחר זו או במקביל, כדי לקבל את היתרונות משתיהן. --------------------- חשוב לנו לשמוע ולקרוא תגובות שלכם, לקבל שאלות ובקשות לגבי נושאים שתרצו שנעסוק בהם. בהחלט מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, בפייסבוק ולהרשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד). מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה

רובנו למדנו שחימום קולי הוא הכרחי וחשוב לפני כל פעילות קולית. לאחרונה נשמעים קולות מרדניים בתחום הפדגוגיה הקולית מפי מורים מובילים ונחשבים בעולם פיתוח הקול. אותם מורים טוענים, שלא באמת צריך חימום קולי ובמקרים מסוימים הוא אף עלול להזיק. אנחנו, "הקוראות בקול", רותי חלבני ותמי קצין, מקשיבות כדרך קבע למורים ולמדעני הקול שאנחנו מאד מעריכות בכדי להתעדכן במחקרים חדשים, להרחיב ולהעמיק את הידע שלנו בהוראת הקול. הפעם הפרכת המיתוס שחימום קולי הוא הכרחי ויעיל לשירה טובה, קצת טילטלה אותנו. הפשלנו שרוולים ו"נכנסנו" בנושא מכל הכיוונים. להאזנה לפרק 29 בפודקאסט על מה דיברנו? טיעונים בעד ונגד חימום קולי התפקיד הטכני והמנטלי של החימום מטרות שונות לחימום קולי דוגמאות לסוגי תרגילים נפוצים ויעילים ההבדל בין חימום קולי לתרגילי פיתוח קול הטיעונים נגד חימום קולי רבים משווים פעילות קולית לפעילות ספורטיבית. טענת המתנגדים - זה לא אותו דבר. לא מפתחים שרירים לשירה אלא קואורדינציה, כלומר תיאום בין השרירים חימום שחוזר על עצמו הופך להיות משהו אוטומטי, ללא מעורבות ומודעות. ללא מודעות עלולים להטמיע הרגלים מוטעים חימום קולי מבזבז זמן ואנרגיה, מעייף את הקול עד שמגיעים לעבודה הקולית העיקרית ממילא אדם משתמש בקולו ובנשימה שלו כל היום עד שמגיע לשיעור או אימון קולי הטיעונים בעד חימום קולי מבחינה טכנית: יציבה ושחרור גופני: מגיעים לשיעור אחרי ישיבה ארוכה, מתח מנהיגה, מעבודה ודאגות - מתבטא בכתפיים, בצוואר, בגב - מפריע להפקת הקול חשיבות התמיכה ושרירי גוף חזקים: חשוב לחזק שרירי הבטן והגב. הדבר בולט במיוחד כשיש כאבי בטן או גב, חולשה מסיבה כלשהי, עייפות רבה מדי. התוצאה היא של חוסר אנרגיה בשירה וחוסר באוויר מספיק נשימה: יש הבדל בין דיבור לשירה. בדיבור - הנשימה קצרה יחסית בגלל אורך המשפטים; בשירה - לרוב נשימה ארוכה ותובענית יותר יותר הקול: הבדל בין דיבור לשירה - בדיבור - המנעד מוגבל, עוצמות מתונות יחסית, אין גיוון דינמי רחב, שימוש מוגבל בדיקציה מלאה, לפעמים גם שרים בשפה אחרת מהדיבור בשירה - משתמשים במנעד רחב, גווני קול שונים, דינמיקה מאד מגוונת, דיקציה מודגשת, מעורבות רגשית גבוהה כשלא עושים חימום ומתחילים מיד בתרגילים מאתגרים - צריך לעצור ולתקן בכל רגע דברים שהיו אמורים לעבוד היטב עם חימום מוקדם מכאן שאיננו באמת מוכנים פיזי וקולית לשירה אחרי פעילויות הדיבור הרגילות במשך היום... מבחינה מנטלית: הפרדה בין "חול לקודש" - מעבר בין עולם היומיום לזמן פעילות האמנותית בשיעור ובהופעה עוזר לזמרים ביישנים או סגורים-יחסית לעבור מחימום פשוט לתרגילים מתוחכמים יותר, ומשם לשירים לגבי שעמום ואוטומטיות - חימום קולי ממילא קצר יחסית חימום קולי קבוע נותן הרגלים קבועים שיכולים לשרת את הזמר להתמודד עם אתגרים גבוהים יותר בתרגילי הקול ובשירים מטרות שונות לחימום קולי מטרות החימום קולי משנות את האופן בו הם נעשים. למשל: חימום בתוך (ולפני) מסגרת של שעור פרטי - אמור להכין לקראת התרגילים המאתדרים יותר והשירים עליהם עובדים בשיעור ובתרגול חימום לפני אודישן או לפני הופעה - ממוקד לקצר לקראת משימות האודישן או ההופעה. אין לנסות אתגרים חדשים או גדולים מדי חימום לפני חזרה של הרכב או מקהלה - ארוך יחסית אבל כזה שאינו מעייף דוגמאות לתרגילי חימום נפוצים ויעילים מתיחות לשון, תרגילי שיחרור ללסת ולצוואר , נשימה (הארכה והמרצת שרירי הנשימה, סירנות, בירבורים, Accent method, SOVT, צלילים ראשוניים, תרגילי סטקטו ועיצורים, חימום להרכב או למקהלה יש לו חשיבות במיקוד החזרה, סימן הכר להתחלה של חזרה, חיבור, שבירת קרח, כניסה לתוך מרחב של יצירה משותפת, משמעת חזרות. אפשר לפתור בעיות אינטונאציה של הרכב ומקהלה על ידי חימום ראשוני. זה הזמן גם לתת הנחיות לביצוע טכני קולי שיגיע לידי מימוש בביצוע הרפרטואר בהמשך החזרה מה ההבדל בין חימום לפיתוח קול? מתוך הספר "לעלות אוקטבה - ארגז הכלים למורה לפיתוח הקול", עמ' 37 חימום קולי: תפקידו של החימום הקולי להכין את הקול והגוף לשירה מלאה, בדיוק כפי שאדם עורך חימום פיזי לפני ריקוד או כל פעילות ספורטיבית נמרצת אחרת. החימום הקולי בנוי בהדרגה מבחינת דרגת הקושי, כך שלקול ניתנת ההזדמנות להסתגל בהדרגה למטלות השונות. אם נשווה זאת לפעילות ספורט, הרי שהחימום לפני ריצה, למשל, כולל מתיחות שונות בגוף כולו ובאזור הרגליים והגב וכן ריצה קלה שאינה מאמצת מדי את השרירים. החימום הקולי מעורר את זרימת הדם באזור הגרון ומאפשר לשרירים לנוע ולהגיע לחופש קולי בקלות ובמהירות רבה יותר פיתוח הקול: המשך התרגול הקולי לרמה גבוהה יותר, לאחר שנעשו ההכנות הראשוניות בחימום עצמו. אם נמשיך את ההשוואה לחימום לפני ריצה, הרי שכאן יוצא הספורטאי לריצות מהירות יותר ומפתח טכניקות שונות לשיפור הריצה שלו. בשיעור הקול, יכול חלק זה להיות חזרה ופיתוח של תרגילי החימום, אבל תרגילים אלה מתקדמים במהירות גדולה יותר, מגיעים למנעד גדול יותר ומאפשרים גמישות קולית ווירטואוזיות קולית ברמה גבוהה יותר. לא תמיד ניתן להבחין מתי מסתיים החימום ומתחיל החלק של פיתוח הקול, אך הדבר אינו באמת חשוב, כל עוד המורה זוכר להתקדם בהדרגה עם רמת הקושי משלב החימום והלאה ------------------------- רותי ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט: בספוטיפיי , Apple או אנקור יהיה נחמד אם תשאירו תגובות, תשאלו שאלות ותעשו "לייק", שנדע שהייתם איתנו:)

פנתה אלי מורה לפיתוח קול בשאלה: איך להתמודד עם תלמידה שתמיד שרה חלש מדי, ונראה שהיא מאד מופנמת? מדובר על חוסר יכולת להיפתח קולית בגלל מעצורים הקשורים בנפש ולא חוסר יכולת פיזית. נקרא לזה "ביישנות". להאזנה לפרק 28 בפודקאסט תיאור התנהגות בשיעורים יש קושי ביצירת קשר עין, קשר אישי עם המורה, לספר על עצמם דברים הקשורים לפיתוח קול, כמו: טעם מוזיקלי, למי מקשיבים, הגדרת מטרות אצל בוגרים יותר נמנעים או מתקשים לספר על הרגשות שלהם ולהביע את הרצון שלהם בבחירת השירים, וזה מקשה על המורה לדעת מה מתאים ונכון ובכך לקדם אותם הם נבוכים לבצע תרגילים בכלל, ובאופן מיוחד כאלה שנראים להם מגוחכים יש קושי להשתמש במלוא היכולת הקולית שלהם ולרוב הקול נשמע חלש (הן בדיבור והן בשירה) משפיע על ההגיה והיא נוטה להישמע רפויה, לא מתחייבת. לעתים יש בליעת מילים ובמיוחד סופי משפטים יש פחד ממצב הופעה, כמו במסגרת טקס בית ספרי, קונצרט תלמידים, תחרויות, דיבור בפני קהל. יחד עם זאת – יש רצון עז להתגבר על זה (אחרת לא היו מגיעים ללמוד) הרבה פעמים מתלווה לביישנות תחושות פיזיות כמו הזעה, סומק, תחושת מחנק, קיפאון, רעד בקול או גמגום ועוד. פעמים רבות מבטלים הופעה בגלל חרדה או מתח שגוברים על הרצון להופיע זהו אתגר לא פשוט, הן למורה והן לתלמיד, אבל יש דרכים שאפשר לנהוג בהן כדי להתגבר על הביישנות ולשיר מול קהל בביטחון יחסי. איננו מדברות על שינוי האדם באופן כללי, כי אין לנו ההכשרה והידיעה איך לעשות כך. גם איננו בטוחות שניתן לערוך שינוי כזה באדם... אבל יש מה לעשות, ושתינו עשינו זאת פעמים רבות עם תלמידינו הביישנים. הנה כמה רעיונות. נתחיל בתלמיד-זמר: מה תלמיד-זמר ביישן יכול לעשות כדי לעזור לעצמו להתגבר על כך להתאמן לשיר בעצמך, עם ליווי מוקלט (פלייבק) או ללוות את עצמך לבחור שירים שמעוררים אצלך רגש חזק ולהתמקד בו (במקום בחשש מהמאזינים (שנמצאים בחדר או בדמיונך) ללמוד להתמקד בתוכן השיר וברגשות שהוא מעורר להתאמן להופיע בפני אנשים קרובים, קבוצה קטנה (4-5 חברות, בני משפחה, כיתה, במה פתוחה). להתחיל במעט שירים להופעה (2-3) ובהמשך הזמן להגדיל את מספר השירים בכל פעם להופיע עם חבר/ה או כמה חברים יחד – קבוצה מקלה ועוזרת להתגבר על ביישנות ומופנמות להצטרף להרכב, מקהלה או סדנה קבוצתית לשירה להיעזר ב-Power pose – כתפיים פתוחות, ראש מורם, גב זקוף, עיניים פקוחות ומביטות לפנים, בעיקר למרחק – "לרמות" את הגוף והנפש להרגיש בטוח עד שהאדם עצמו מתחיל להרגיש את זה (fake it till you make it). להשתמש בטכניקות הרגעה כמו מיינדפולנס, נשימה איטית, נשימת יוגה לדמיין את עצמך מופיע בדיוק כמו שהיית רוצה שזה יקרה במציאות. לחזור על ההדמיה הזו לעתים קרובות מה מורה לפיתוח קול יכול לעשות כדי לעזור לתלמידיו הביישנים לזכור להישאר סבלני מאד בתהליך כיוון שלחלק מהתלמידים התהליך מאד קשה ואיטי למצוא יחד נקודות חוזק, כישרון ועניין ולתת להן ביטוי גלוי בעבודה המשותפת להימנע מלומר לתלמיד שהוא ביישן ולשים עליו תווית. במקום לומר "ביישן" אפשר להשתמש בביטויים פחות מוחלטים כמו "לוקח לך/לו זמן להסתגל". לעבוד עם הומור, כזה שמתאים לתלמיד עצמו לשיר עם התלמיד, להפסיק לשיר איתו מדי פעם, עד שהוא מצליח לשיר לבד המורה - לעודד ולציין כל הצלחה, ולו הקטנה ביותר התלמיד - לבקש מהתלמיד לציין כל הצלחה שהוא מבחין בה, לאחר ביצוע השיר לעזור לבחור שירים המתאימים לתלמיד גם מבחינה טכנית וגם מבחינת הבעת רגשות בטקסט לשאול ולברר לעומק מה היחס של התלמיד לשיר שנבחר. יש נטיה להימנע מלומר את האמת שלהם, מלסתור את דברי המורה, ובכך לוותר על הרצון האישי להתאים שירים לרמה הטכנית כדי שהתלמיד יחווה הצלחה בקלות יחסית לעודד בהדרגה הבעת רגשות מוחצנת יותר דרך בחירת השירים . חשוב לא לדחוף יותר מדי אלא לשים לב ליכולת הנפשית של התלמיד להכיל את הפתיחות החדשה לארגן מופע תלמידים מצומצם – כל אחד מופיע בפני 5-10 תלמידים אחרים אני מזמינה להקשיב לשיחה המוקלטת, בוידאו, ומתחת לסרטון - קישורים לפודקאסט שלנו הקשיבו לפודקאסט של "הקוראות בקול" ספוטיפיי , אפל פודקאסט , אנקור מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה

מוזמנים להאזין לפרק הפודקאסט, או לראות את סרטון השיחה למטה, מתחת למאמר איך זה קורה שבזמן הופעה קורים 'ניסים' בקול שלא קורים בשעורים וגם לא בחזרות? ומצד שני, איך קורה שבזמן הופעה, כל מה שתכננו והתאמנו עליו, משנה את צורתו ואפילו פוגם באיכות ההופעה שלנו? בשיחה שלנו היום, "הקוראות בקול", רותי חלבני ואני, תיארנו מצבים שונים בתכלית, שקורים לזמרים וזמרות על הבמה מסיבות שונות. שאלנו את עצמנו: • אילו מרכיבים עיקריים יכולים להשתנות בין תרגול לבין מצב הופעה? • מה קורה לקול בזמן הופעה שכה שונה ממצב תרגול? • איך זה שלפעמים קורה "קסם" בהופעה, ולפעמים – לא? • על מה ניתן לסמוך בהופעות, ועל מה לא? השיחה שיעשעה אותנו מאד בכמה מקרים כי יכולנו לראות כל אחת את עצמה בשלב מסוים במסלול חייה המוזיקלי והבימתי. הנה כמה גורמים שמתנהגים שונה בהופעות מאשר בשיעורים ובתרגול האישי: נשימה דיוק בצלילים נוכחות - להיות ברגע ההווה דיוק בצלילים רגיסטרים קצב - חוסר שמירה עליו או שינוי קצב על ידי גורמים אחרים זכרון - מילים, פראזות, סימונים שסימנו בתווים לא נמצאים מולנו מתברר שכל הגורמים קשורים זה בזה וכל אחד משפיע על האחרים: למשל: התרגשות יתרה עלולה לגרום לעליית דופק הלב וכמות האדרנלין בגוף, ולכן לגרום לנשימה רדודה ומהירה להוביל לשאיפות קצרות ובהולות לחוות חוסר אוויר מספיק לסיים משפטים לזיוף הצלילים כלפי מעלה בגלל עודף אוויר ואדרנלין שינוי במהירות הביצוע מזה שהיה בחזרות להצפה רגשית וחוסר שליטה כללי לאבדן הזיכרון והריכוז לגבי הטסקטים, הכניסות המוזיקליות לחץ קולי רב מדי בגלל ההתרגשות אובדן שליטה על מעברים בין רגיסטרים חוסר חיבור למשמעות השירים בגלל חוסר יכולת להיות בנוכחות בהווה ישנם גורמים שונים בהופעה שאינם נוכחים בזמן השיעור או התרגול העצמאי הימצאות אנשים חדשים על הבמה - אנשי במה שלא מכירים אותנו, סאונדמן, במאים, קולגות קהל מתאים או לא מתאים לנו, ומכאן הבדל בתגובת הקהל להופעה שלנו, לתקשורת טובה או לאדישות חלל שאיננו מכירים - לאן להסתכל? כמה רחוק לכוון את ההופעה? כמה להסתובב על הבמה? סאונד שיכול להשתבש או להעצים את הקול נגנים - קשר מוזיקלי ואישי איתם - עובד או לא תנאי אקוסטיקה באולם - טובים ומעצימים, גרועים עד למצב בו לא שומעים את עצמנו תנאי סביבה - אוויר לח, יבש, קור, חום, אבק, עשן, עשן במה ביגוד לא נכון - נעליים לא נוחות, בגד שאינו מתאים לאישיותנו. הזכרנו "חוק" שממליצות לזכור אותו (מנסיון מר...): לעולם לא לעלות לבמה עם משהו לא נוח או שלא התנסית איתו קודם! אבל יש תקווה! נוכחנו מנסיון חיינו שהכנה מדוקדקת להופעה, שכוללת את הכנת השיר בע"פ (מנגינה, קצב, מילים) הכנת הטקסט מבחינת הגייה הכנת הטקסט מבחינת הגשה עבודה על העיבוד לבד ועם נגנים אלתור וקישוטים (אם יש) הכנת דברי הקישור בחירה נבונה של בגדי הבמה בחירת התנועה על הבמה בחירה טובה של נגנים חזרות עד כמה שניתן עם הנגנים כמובן - להיות במצב קולי מצוין ע"י אימונים מתוכננים היטב יכולה לעזור להתמודד עם כל הגורמים המשתנים האלה ולהפחית למינימום את הסיכוי להיכשל. חוויית המופיע אולי לא תהיה טובה במיוחד כשמתעוררות בעיות שונות (והן מתעוררות לעתים קרובות), אבל עדיין ניתן להצליח בהופעה ולרגש את הקהל. זה סוד המקצועיות! מזמינה להקשיב לשיחה שלנו, הקוראות בקול השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט: בספוטיפיי , Apple או אנקור מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולעשות "לייק", שנדע שהייתם איתנו:) ------------- אני נמצאת ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק ----------- אלה מכם שכבר מלמדים פיתוח קול, או רוצים להתחיל ללמד - אני מזמינה אתכם לבדוק את הסילבוס של הקורס להכשרת מורים לפיתוח קול שאני מלמדת בבי"ס "רימון". ההרשמה בימים אלה, והלימודים יתחילו בנובמבר. -------------- מוזמנים לפרטים על הספר שלי "לעלות אוקטבה - ארגז הכלים של המורה לפיתוח הקול"

פטסי רודנברג (Patsy Rodenburg) היא מאמנת קול (vocal coach), מורה למשחק וסופרת. היא המציאה את המושג "שלושה מעגלי אנרגיה" כדי ללמוד איך האנרגיה עובדת בשביל פרפורמרים ואיך למקסם את האנרגיה הזו כדי להיות יותר עוצמתיים ומחוברים לאמת שלנו בהופעה. עבודתה התמקדה בעיקר בשחקנים, אבל זמרים יכולים ללמוד מכך וליישם זאת בדיוק באותה צורה ולאותן מטרות. שלושת מעגלי האנרגיה המעגל הראשון מעגל זה מופנה פנימה, חסרה בו אנרגיה, יש בו סגירות. כאילו פונה לעבר. אין בו תקשורת החוצה. זה מתבטא בקול המופנה בעיקר פנימה, שפת גוף סגורה יחסית, מבט שאינו פונה לאדם או דבר מסוים, אלא מתעסק רק עם עצמו. הוא מקרים שאינו רוצה להיות שם המעגל השלישי מעגל זה מופנה החוצה, משתלט על הסביבה, רוצה להרשים ותוך כך לא רואה את מי שמולו או לידו. זו אנרגיה מלאכותית, אין נוכחות אותנטית של האדם ברגע ההווה אלא הוא מכוון לעתיד. רוב הזמן זה מתבטא בקול חזק, בית חזה בולט, ראש מופנה מעט למעלה. זה יכול להיראות מרגש לכמה רגעים אבל מהר מאד זה יכול גם לעייף. ההתעייפות הזו קורית בד"כ לא רק לקהל אלא לפרפורמר עצמו, כי כל הווייתו מכוונת מחוץ לו והוא עצמו לא באמת נוכח שם, ברגע הזה. המעגל השני במעגל השני יש אינטימיות רבה, האדם נוכח ברגע, עם האדם/הקהל מולו. גם אם ההופעה היא מול קהל של עשרות או מאות אנשים, עדיין המופיע יוצר בדמיונו קשר אישי עם כל אחד בקהל. הדבר עוזר לו להרגע, להיות הוא-עצמו (גם אם הוא מגלם דמות שאינה הוא), להגיב באמת, לשים לב, להרגיש. במהלך החיים כולנו זקוקים לשלושתם, יותר או פחות, אבל פרפורמר טוב נמצא בהופעה (אודישן) כל הזמן במעגל השני, בהווה, ברגע. איך להתאים גישה זו לזמרים? כאמור, דברי החכמה האלה מתאימים ככפפה גם לזמרים. הדבר מחדד את הצורך בלהיות בתוך חוויית השיר בכל רגע, ולא ליפול לשני הקצוות האחרים. זמרים שנמצאים במעגל הראשון הם אלה שעסוקים בעצמם כמעט בלעדית ומדגישים את החיבור שלהם לעצמם, לסיפורים ולרגשות שלהם, מבלי לקחת את הקהל בחשבון, מבלי ליצור את התקשורת ההכרחית בהופעה. כך הם נשארים מנותקים ומרוכזים בעצמם, מבלי להבין למה לא הצליחו בהופעה. זמרים שנמצאים בעיקר במעגל השלישי עסוקים בקהל ללא הרף, מחפשים כל דרך להרשים, לרגש המעגל השני מדגיש את יצירת הקשר, לתת תשומת לב – לפעולה, לאדם, לקהל קטן או גדול. פטסי טוענת שכולנו נולדים עם המעגל השני – חשבו על כך – ינוקות הם מומחים גדולים ביצירת קשר כדי לקבל אוכל, חיבוק וטיפול הכרחי לחייהם! במעגל השני אנחנו לחלוטין עם השני, ותמיד בזמן הווה, אבל איננו שוכחים את עצמנו בתוך המעגל, כיוון ש"יצירת קשר" דורשת לפחות שניים כדי שיווצר הקשר! התרשמתי מאד מגישתה של רודנברג, והיא מתחברת באופן ישיר לדרך בה אני מלמדת הגשת שירים (מחזמר וכל סגנון שהוא). מה שחדש לי כאן הוא החלוקה למעגלים והגדרת המצב הנפשי בו נמצא הזמר לפי מעגלים אלה. אני מקווה שהדבר יעזור לכם לבדוק את אופן ההתייחסות שלכם להופעה. אם אתם מרגישים צורך לשפר את אופן ההופעה שלכם ולנוע ממקום שאינו תומך בכם למקום נכון יותר, נסו לבדוק את גישתכם ולהגיע למקום שיעזור לכם להיות בגדולתכם מול הקהל ומול עצמכם. (פירוט המעגלים מתחיל ב-1:55)

האם תמיד חשוב להסביר כל תרגיל במילים? מתי כן, מתי לא? בשיחה שלנו הפעם העלינו סוגיה של מורים לפיתוח קול אבל ככל שהעמקנו בה הבנו שהיא מכוונת גם לזמרים ולאנשים שמפתחים את קולם. כולנו באים לשעורי פיתוח קול כדי לשיר, לבטא משהו, להתחבר למשהו. לפעמים הסברים על תרגילים ומה הם בדיוק עושים, יכולים להרגיש מיותרים ואפילו מבזבזים לנו את הזמן היקר של התירגול והשירה. פעמים רבות מספיק להדגים ולהקשיב לביצוע של התלמיד את התרגיל כשהוא מחקה את דרך הביצוע של המורה. אם התלמיד הבין את כוונתנו והתגובה הקולית טובה - אין צורך להעמיס בהסברים. במקום זאת – עדיף להיות עסוקים בעיקר בעבודה מעשית. מה מטרת התרגיל נקודת המוצא שלנו היא שחשוב שהמורה תדע מה מטרת התרגיל ומה היא רוצה להשיג בו עם כל תלמיד. הרי אותו תרגיל יכול להיות מיושם בדרכים שונות, למטרות שונות, אפילו עם אותו התלמיד. השאלות שעל המורה לשאול: מה אני רוצה להשיג בתרגיל זה? לאילו תוצאות אני מצפה? האם הישגנו את התוצאות, ומה לעשות בהמשך? אבל יש מקרים בהם כן חשוב להגדיר את אופן ביצוע התרגיל למשל: טכניקה קולית תרגול על התנועה u : המטרה של המורה בתרגיל המסוים הזה היא לעזור לתלמידה לפתוח את צלילי הראש שלה בקלות יתרה. הדרך להגיע לכך היא ע"י עיצוב שפתיים עגולות ופה די סגור. כשהיא מבצעת את התרגיל עם פה לא סגור ועגול מספיק התוצאה היא ככל שהם עולים, הצליל נהיה יותר ויותר שטוח וצעקני. יש דרכים שונות לבצע כל תנועה, ועיצוב התנועה יכול להשתנות לפי המטרה, לפי הסגנון" בין הרגיסטרים ולמטרות רגשיות שונות. לכן חשוב שהמורה תדע מה היא רוצה להשיג ולהנחות בדרך מדויקת יותר את ביצוע התרגיל. את תרגיל הסירנה/ גליסנדו ניתן לבצע באופנים שונים, וחשוב לדעת לאיזו מטרה הוא ניתן. נאמר שהמטרה כרגע היא לעבוד על מעברים חלקים בין הרגיסטרים. אמנם לרוב סירנה נלמדת בדרך ספונטנית יותר על ידי החיקוי, אבל במקרים בהם יש נטייה ללחוץ מדי בעלייה, ו/או לשחרר מדי בירידה, עלול להיווצר חוסר שליטה על מיתרי הקול ועל שרירי הגרון. התוצאה היא שהשבירה בין הרגיסטרים גדלה והתלמיד עלול להרגיש כאילו "נכשל" בביצוע התרגיל. לכן על המורה להנחות את התלמיד איך לבצע זאת נכון, תוך הנחיית נקודות טכניות מסוימות, ולעזור לו לעבור את המכשולים שהוזכרו. נשאר עם תרגיל הסירנה/ גליסנדו: עם משאירים את מיפתח התנועה זהה בעליה - יווצר לחץ על הגרון והקול ילך ויהיה סגור ולחוץ. לכן צריך להוסיף הנחייה - לפתוח את הפה בעלייה, בכל תנועה. כמה לפתוח? לפי התנועה עצמה וכמובן לפי מבנה הפנים של התלמידים. כולנו ניחנו במאפיינים קוליים משלנו, ובהחלט יכול לקרות שהתלמידה נשמעת על התנועה ah שונה ממורתה, למרות שהיא מבצעת את עיצוב הפנים באופן דומה למורה. למשל - המורה נשמעת עם גוון כהה יותר מאשר זה של התלמידה. לכן חשוב שהמורה תדע להנחות אותה לשינויים קלים עד שנגיע לגוון הרצוי, ולא תסתפק רק בחיקוי הגוון של המורה. נישאר עם התנועה ah כדוגמה: אם נרצה שהמעבר למעלה יהיה חלק וללא מאמץ, עלינו לעשות משהו כדי לעזור לזה לקרות, אחרת תקרה ה"שבירה" במעבר. הפעולה נקראת vowel modification. במקרה זה - יש לפתוח מעט את הלסת בעליה, לעגל יותר את השפתיים (נעשית דומה יותר ל-oh) ולהחליש מעט את העוצמה הקולית במעבר עצמו. אבל יש מקרים בהם נרצה לשיר בעוצמה ובגוון צלילי חזה, מה שמכונה "בלטינג". כאן לא נרצה לפתוח בעליה את הפה כלפי מטה אלא דווקא לרוחב, ולהשאיר את התנועה שטוחה, כמו במילה cat (ae). איך התלמיד ידע איך לבצע זאת לבצע אם לא נוביל אותו ע"י מילות ההדרכה לכל תרגיל? כל תרגיל טוב שמבוצע לא נכון עלול להזיק לקול. אפילו תרגילים משקמים כמו SOVT, כמו תרגול עם קש, "ברבורים", על V ועוד, עלולים להזיק אם מבוצעים בדרכים מוטעות כמו: כשמבוצעים עם העלאת הווליום בעליה, בלחיצת הגרון למטה בצלילים הנמוכים, בנשיפת יותר מדי אוויר. גם כאן יש תפקיד חשוב למילים המדויקות בהנחיה. תלמידי ה"איך" וה"מה" יש תלמידים ששואלים בשיעור מה מטרת התרגיל, למה עושים את זה כך ולא אחרת. רותי ואני היינו בדיוק כאלה...אני מניחה שזוהי חלק מהסיבה שנעשינו מורות לפיתוח הקול:) אלה אנשים שחשוב להם להבין את את ה"מה" ולא רק את ה"איך" ומומלץ לענות להם בדרך מדויקת וקצרה, כדי לאפשר להם להמשיך את הלמידה העצמאית, ויחד עם זאת לא להפוך שיעורי קול להרצאות. לעומתם, יש את אלה המעדיפים לא להיכנס להסברים, וכההסבר כבר מופיע - מופיע גם המבט המזוגג... אלה מעדיפים לעבוד על השירים ("איך") ולא "לחפור" לעומק כל עניין ("מה"). במקרים כאלה מומלץ להמעיט ככל האפשר בהסברים ולהתמקד יותר בהנחייה לפעולות בלבד. בעבודה על שירים כמובן שהדבר מיושם גם בעבודה על שירים. נאמר שנרצה בבית ראשון לשיר בקול עדין, אוורירי ורך, אבל בבית השני יש התפתחות בסיפור ונידרש לשיר בקול מלא וחזק יותר. לפעמים יש תגובה טבעית של התלמיד לרגש המובע, ואין צורך לשוחח על כך. אבל לעתים יש נטיה של התלמיד לחזור על אותו אופן הפקה קולית בלחן הזהה של כל הבתים. כאן כדאי לחקור באילו עוד אופנים ניתן לבצע את הבתים, וזה אומר - בטכניקה אחרת על אותם הצלילים. יותר מכך - פזמון החוזר בשיר כמה פעמים, עם לחן ומילים זהות - יכול (ואמור) להשתנות ע"י החלטות רגשיות, דרמטיות המיושמות באופן טכני על הקול. המורה יכולה להגדיר בכל פעם כזו את אופן הפקת הקול, השימוש בדינמיקה, רגיסטרים ובהגייה, כדי להגיע לגיוונים הרגשיים השונים. הדבר דורש בניה של מיתאר השיר, כמו מפת דרכים, ולהגיע להחלטות איך לבצע כל בית, כל פזמון. האם המאמר והשיחה עוררו דרך התבוננות קצת אחרת על השיעורים? נשמח לדעת על כך. -------- רותי ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט: בספוטיפיי , Apple או אנקור יהיה נחמד אם תשאירו תגובות, תשאלו שאלות ותעשו "לייק", שנדע שהייתם איתנו:) ------------------------------------------------------------------ להזמנת הספר שלי ולפרטים על התכנים - "לעלות אוקטבה - ארגז הכלים של המורה לפיתוח הקול"

הפעם שוחחנו, "הקוראות בקול", על הפער שבין האמת האקוסטית לבין העריכה היוצרת אשליה, ואיך זאת עלולה להזיק לזמרים. זמרים ותלמידי פיתוח קול לעתים מביעים יאוש עד כדי רצון לעזוב את המקצוע, כי הם "מבינים" שלעולם לא יישמעו כמו X… הבעיה היא שגם X לא נשמע כמו עצמו בהקלטות… משפטים כמו: אני לא מספיק טוב , הקול שלי לא מעניין, אין לי את הגוון המיוחד הזה, העוצמה, המנעד, אורך הנשימה - הם מתישים וסופם למסמס כל כמיהה לשיר באופן מקצועי. הדבר דומה לעולם האופנה, בו מודלים של דוגמניות רזות מאד גורמים לילדות, נערות ונשים בכל רחבי העולם לפתח רגשות שליליים לגבי גופן, לפעמים עד למצב של הפרעות אכילה. לעתים קרובות המודל הזה לחיקוי ערוך בפוטושופ ועם איפור מסיבי שמשנה את תווי הפנים והגוף האמיתיים עד לבלי הכר. את הבעיות בהפקת הקול מסדרים כיום גם באולפן וגם בהופעות חיות: מוסיפים reverb שהולך ונעשה מתוחכם יותר מיישרים זיופים מגבירים עוצמה לזמרים ששרים חלש מדי מעלים את הגבוהים/הנמוכים לפי מה שחסר בקול מסתירים נשימות במקומות לא מוצלחים ועוד ועוד אי אפשר ללמוד לשיר כך. הלמידה צריכה להתחיל משירה אקוסטית, ללא מניפולציות. כן חשוב ללמוד לעבוד עם הגברה, אבל לא בשלבים הראשונים - כי זה מנטרל התפתחות קולית אמיתית שתשרת את הזמר. את ה"אמת" שומעים רק בצילומים פרטיים מטלפונים של הצופים בהופעות חיות. לא נביא כאן דוגמאות (כדי לא להשמיץ), אבל נספר מה אנחנו ראינו מה ראינו בניתוחי דוגמאות כאלה? זמרת שבהקלטה שרה משפט ארוך ומתמשך - חותכת אותו לכמה נתחים בהופעה חיה, או שמעבירה את המיקרופון כלפי הקהל שישלים את המשפט בשבילה, בזמן שהיא תופסת את הנשימה שחסרה לה; זמר שמגיע לגבהים שלא יאומנו בהקלטה, ובהופעה זמרי הרקע שלו מבצעים את הצלילים הגבוהים האלה; זמרים שתמיד מדייקים באופן מוחלט בהקלטות ואילו בהופעות מזייפים לעתים קרובות/מדי פעם כאלה שבהקלטות לעולם אין להם שבירה קולית במעברים, ואילו בהופעות יש ויש ביצוע של טקסט מהיר בשיר שנשמע מושלפ ע"י זמר אחד בהקלטה, ובהופעה חיה מבוצע ע"י 2 זמרים שעוזרים זה לזה באתגר הקשה ועוד ועוד הדברים לא נאמרים כדי לשפוט, כי אלה מקרים אנושיים והם יכולים לקרות גם למקצועיים ביותר בין הזמרים. אבל העמדת הפנים הזו, היא שגורמת לתסכול כה רב ולסיכונים הקוליים שזמרים לוקחים על עצמם. לכן אנו משוחחות על הנושא ומעלות אותו לאור היום! כאן עולה השאלה הנגדית: אם כך, למה להתאמץ ללמוד לשיר היטב? שאלה טובה... למה להמשיך להתאמן בנגינת פסנתר כשיש אפשרות ללחוץ על כפתור במחשב שיתן לנו את הליווי מוכן לקטע מסוים? יותר מכך, בואו נשאל - למה בכלל לשיר? מה היתה המטרה שבגללה התחלנו לשיר? אני מניחה שהתשובה ברורה - מאהבה לשירה... אנו מעלות כאן כמה מצבים בהם זה עלול לפגוע מאד ביכולת של זמרים להצליח מבלי שתהיה להם שליטה טובה על הכלי שלהם. שעות אולפן יקרות תדמית לא טובה בין המוזיקאים תסכול עצמי אותנטיות כי הסאונד הופך להיות פלסטי אודישן, תחרויות חיות - האמת נחשפת, כמו אתרי הכרות. דייט זה כמו אודישן. עולים לכם עוד דוגמאות? כמה הצעות לפתרונות ללכת להופעות חיות - גם אם יש שם פעלולים של סאונד, עדיין זה לא כמו הקלטה מהודקת של אולפן הקלטות. כדאי לשמוע הופעות חיות גם כדי להרגיש את האנרגיה של הזמר כשהוא מול הקהל, ללמוד מהסתכלות והקשבה לאיך הזמרים מגישים שירים. ההתנהגות שלהם על הבמה להקשיב יותר לסרטונים של הופעות חיות לעומת אלו שבאולפן - למרות שיש הופעות מאד מהונדסות מבחינת סאונד לפגוש באופן אישי זמרים טובים גם אם אינם מפורסמים - בתי הספר למוזיקה ולמשחק מלאים בכשרונות אדירים! כמו שבתיכון אחד עזר לשני במקוצועות בהם כל אחד היה חזק - גם כאן ניתן לעזור על ידי חיקוי והקשבה להיות מודעים לפער הזה בין הממוחשב לבין הפיזי והאמיתי. המודעות עצמה יכולה לשחרר מאמביציה גדולה שאינה נכונה ולא יכולה להתקיים במציאות וכמובן - ללמוד עם מורים מצוינים שיישקפו לכם את מצב קולכם האמיתי ויעזרו לכם לשפר אותו לפי יכולתכם! ---------------------- העלינו את הפרק גם כפודקאסט - מוזמנים להקשיב Anchor, Spotify, Apple יהיה נחמד אם תשאירו תגובות, תשאלו שאלות ותעשו "לייק", שנדע שהייתם איתנו:)

למה חשוב לדעת איך הקול מופק? יש לכך יתרונות רבים. אחד מהם הוא היכולת להנחות את הקול לעשות מה שאנחנו רוצים ממנו ולהגשים בכך את הרצון שלנו לסאונד מסוים. אפשר לעשות זאת כמובן גם בדרכים אחרות, כמו ע"י דימויים שונים או חיקוי סאונד מוכר לנו. אבל לעתים איננו יודעים איך לבצע זאת טכנית, ואז הדבר יכול לפגוע בקולינו. אתחיל בסיפור מאחד השיעורים שלימדתי התלמיד שלי ביקש ממני ללמד אותו גוון מסוים לשירה, והשמיע לי זמר שנשמע כך כשהוא שר. המטרה היתה להתפתחות ולהבנה של דרך הפקת הקול כך, ואולי גם להשתמש בסאונד הזה בשירה. הזמר המקורי הוא בעל קול דק וגבוה, ואילו התלמיד שלי הוא בעל הקול נמוך יותר, בריטון לא-מובהק מבחינת המנעד, אבל בהחלט בעל אופי קול כבד יותר. כשהוא ניסה לחקות את הגוון של הזמר, הוא הפעיל את שרירי הפנים והגרון שלו במאמץ רב. כאמור, הסאונד שהוא רצה לחקות היה דק, גבוה ומעט אוורירי ולכן הקושי לא היה רק במנעד אלא גם בתחושה שהקולות ייצרו, כל אחד לפי אופיו. זיהיתי מהקשבה לקולו של הזמר המקורי שהגרון שלו מוגבה במידה מסוימת, והחלטתי שלשם נחתור להגיע. מה עשינו? 1. ביקשתי מהתלמיד לשיר צלילים רכים, עם פה שטוח מעט לצדדים, להוסיף אווריריות ולדמות הקול ילדותי על התנועה ah שנשמעת ae אמריקאי (cat). התחלנו בגובה נוח לו כדי שיחווה את הצליל במקום נינוח יותר וירפה מהמתח הרב שעבד איתו קודם. 2. לאחר שהצליח בגובה נוח, התחלנו לעלות בתרגילים פשוטים כמו 1-2-3-4-5-4-3-2-1 על ah שטוח. 3. בשלב מסוים ביקשתי שישהה על הצליל הגבוה ויאריך אותו בנינוחות. לכך הוספתי דימוי של "דאיית ציפור" כדי להרגיש רוחב ותנועה קלה, וכדי להימנע מהנטייה לקיפאון ולמאמץ בהישארות על הצליל הגבוה. (הערה: להיות בתנועה תמיד נכון יותר מאשר להיות או לדמיין עמידה במקום.) התוצאה התוצאה היתה שהתלמיד חווה קלילות ונינוחות זאת יותר, עם כל תרגיל ודימוי, עד שהגיע לסאונד הרצוי ובגובה מעט יותר גבוה מזה הנדרש בשיר שלו. אז חזרנו לשיר עצמו ותרגלנו את הדאייה, השאיפה הגבוה והריחוף שחווה גם עם המילים. השירה הפכה קלה בהרבה והסאונד נשמע דומה יותר לזה של הזמר, למרות שלא היה חיקוי של ממש. המטרה הושגה. למה זה עבד? - לי, המורה, היה את הידע הטכני לאן להגיע, והבנתי מהם הצעדים שעלי ללכת עם התלמיד כדי להגיע למטרה. - הוא שיתף פעולה עם כל תרגיל והנחיה, מבלי לדעת לאן אוליך אותו. - רק ל אחר שסיימנו את התהליך, יכולתי לעבור איתו שוב בשיחה קצרה על התהליך ולהסביר מה עשינו. - עכשיו גם הוא ידע, ויכול לחזור על כך שוב ושוב גם באימון העצמאי שלו. הוראה מודעת זו דרך פעולה מודעת של המורה, והיא יכולה להוביל את התלמידים ליכולות ביצוע גבוהות בזמן קצר יחסית, יחד עם פיתוח עצמאות הדרגתית ככל שהידע מצטבר. אני מאמינה שזו דרך העבודה היעילה ביותר בתהליך הוראת פיתוח הקול. אם זה מעורר אצלכם רצון לדעת יותר, כתבתי ספר להוראת פיתוח הקול שיכול לתת מענה לכך. לרכישת הספר