עד כמה צריכים זמרים, בכל רמה, לחשוב או לא לחשוב על טכניקה בזמן הופעה? פרק 33

יש אמירה בעולם הפרפורמנס/הופעות, בריקוד, שירה, נגינה ומשחק, שעל האמן לשכוח לגמרי מהטכניקה שלו בזמן ההופעה ולהיות נוכח רק באמנות שלו בצורה מוחלטת.

החלטנו, 'הקוראות בקול' לבדוק - האם זו האמת? האם זה תמיד עובד?

מתי כן?

מתי לא?

הבאנו לכאן כמה מהטיעונים שעלו אצלנו, כזמרות וכמורות, ומקוות להאיר את הנושא מכיוונים שונים.

לפני שנברר מתי נכון לעזוב את החשיבה על הטכניקה בזמן הופעה או לדבוק בחשיבה הזאת, כדאי שנבהיר מה זאת טכניקה בכלל ואיך היא מתבטאת.

מוזמנים להקשיב לפודקאסט.

בתחתית העמוד נמצא הוידאו של השיחה

שליטה טכניקה-קולית מתבטאת

• ברכישה של הרגלים מועילים שנרכשו על גבי תקופה והתווספו זה לזה

• ביכולת לפעול בתיאום זריז בין מה המוכר ללא מוכר ולמצוא פתרונות 'על המקום'

מהו המוכר

• גיוס האוויר ( נשימה אפקטיבית) למשימות הקוליות,

• התמודדות עם המנעד, קפיצות, עליות ומעברים קוליים מאתגרים

• שימוש בעוצמות גדולות וקטנות וכן משתנות

• המנגינה, המילים, הסגנון, הקצב, התנועה (אם יש), אביזרים

מהו הלא מוכר

• התרגשות שלא מופיעה בתנאי חזרות

• קהל חדש, נגנים לא מוכרים, אולם שונה מהרגיל

• מערכת הסאונד (טובה/לא טובה) ואקוסטיקה של מקום ההופעה

• אנרגיה אחרת של הזמר מזו שרגיל אליה

• מצוקה פיזית כלשהי ( צינון, גב תפוס וכו')

• קושי נפשי ( שינויים בחיים/פרידות/אבל/מחלה)

למה חשוב לשכוח מטכניקה קולית בזמן הופעה

הטענה הרווחת בנושא היא שחשיבה טכנית עלולה להוביל ביצוע טכני ויבש מדי ולהרחיק את הזמר מהרגשות שנובעים מהשירים.

חשיבה בלתי פוסקת לא משאירה מקום לאלתור, לתגובה ספונטנית וחיה בזמן ההופעה, ויש נטייה לדבוק רק במוכר והידוע.

כדי להגיע לשליטה טובה כזו, שלא נדרש לחשוב עליה בזמן ההופעה, על הזמרים להתכונן מראש היטב על הביצוע מבחינות רבות, כולל הטכניקה ונוכחות בימתית.

בהופעה עצמה כל זה אמור להתבצע באופן אוטומטי, כך שהזמר פנוי להיות ברגש של השיר ולהניח לכל השאר לפעול "על אוטומט".

למה חשוב להישאר עם מודעות טכנית ורגשית בזמן ההופעה

התרגשות ידועה בתכונה שלה לשבש שליטה עצמית במקרים רבים, ולא רק אצל אמנים מתחילים אלא לעתים קרובות גם אצל ותיקים, מיומנים ומנוסים מאד.

במקרים כאלה, על האמן לעשות החלטות מודעות גם בזמן ההופעה ולגייס לטובתו את הידע שרכש במשך שנות הלימוד והאימונים הרבים שהשקיע בהם.

מצבי בריאות: יש גם מצבים בהם האמן לא במיטבו מבחינה בריאותית ולכן אינו יכול להסתמך על ההחלטות והפעולות הטכניות שביצע לאורך השנים בשירים המסוימים האלה.

כאן הוא נדרש להחלטות חדשות שאמורות להתאים למצבו הנוכחי.

למשל: הייתי נוכחת בהופעה של זמרת ותיקה ומיומנת היטב שהופיעה עם להקתה. אנחנו מיודדות כך ששמעתי אותה פעמים רבות בעבר והכרתי היטב את הקול שלה. בהופעה המסויימת הזו שמעתי שינוי מסוים בגוון הקולי ובתחילה לא ידעתי לפענח את הסיבה. במרווח שבין השירים היא קינחה את האף לעתים קרובות, ורק אז זיהיתי את הסיבה לשינוי - היא היתה פשוט מצוננת.

זה דרש ממנה לעשות התאמות רבות בזמן ההופעה ולא להניח שמה שהיה הוא שיהיה גם הפעם.

היא עשתה זאת בהצלחה רבה, למרות שזה דרש ממנה מאמץ מחשבתי וריכוז רב.

אבל זו היתה הופעה מקצועית לכל דבר!

התמודדות עם פרטנר בהפקות מוזיקה, אופרה ומחזמר.

אני זוכרת את רגע האימה בהצגה בה השתתפתי, בו השחקן ששיחק לצידי לא אמר את המשפט שהיה אמור לומר, כדי לאפשר לי לומר את המשפט הבא...תוך רגע התעשתתי, נזכרתי פחות-או-יותר בטקסט שלו ואמרתי אותו דרך הדמות שלי, כדי לאפשר לנו להמשיך את הסצנה. המחשבה אצלי היתה שם נוכחת במלואה, וללא זאת, הייתי נותנת לאימה לשתק אותי ולעצור את ההצגה.

אולם חדש, אקוסטיקה לא מוכרת דורשים התאמה בלתי פוסקת שמגיעה מתוך המודעות והמחשבה של הזמרים. ללא המודעות הזו, הזמר עלול לשיר בעוצמה לא מתאימה, להזיק לקולו ולאבד את השליטה על כל הניואנסים שעבד עליהם בחזרות, בתנאי אוקסטיקה שונים מאלה.

חשוב להבחין בין חוסר ניסיון במה לבין ניסיון רב

ככל שהזמר מיומן יותר, הן בהכשרתו כזמר והן בניסיונו בהופעות , הטכניקה הופכת להיות טבע שני ומופנמת יותר בגוף.

זמרים מנוסים - לוקחים בחשבון הרבה יותר גורמים שיכולים להזיק להופעה שלהם והם מפתחים גם את היכולת לטייס אוטומטי וגם לאלטרנטיבות נוספות. הם יכולים להרשות לעצמם לסמוך יותר על היכולות הטבעיות שלהם בזמן ההופעה

זמרים פחות מנוסים - הם בעלי פחות אפשרויות בחירה של אלטרנטיבות לשעת חירום ולהם נכון יותר להישאר מעורבים בחשיבה ובהחלטות טכניות-קוליות ופחות לסמוך על היכולות הטבעיות שלהם בזמן ההופעה.

ללא המודעות הזו, הם עלולים להזיק לעצמם קולית, לא להיות מסוגלים להגיב לשינויים (שכחת מילים, כניסה למוזיקה שאינה נכונה ועוד) ולהיות נתונים לחסדי התקווה ל"ניסים" שהכל ילך כמו שהיו רוצים.

למרות זאת, חשוב לזכור שגם זמרי ותיקים ומנוסים מעידים שלעתים נתקפו בפחד במה או בגורם שערער את בטחונם, וגם הם נדרשו להישאר מעורבים לגמרי בתהליך הביצוע שלהם, ולא לסמוך על "הטייס האוטומטי" שעזר להם בעבר.

המסקנה שהגענו אליה היא ששני הדברים חשובים באותה המידה.

חשוב והכרחי לאמן-מופיע לעשות הכנות רבות לפני הופעות:

• להכיר היטב את קולו ואת היכולות שלו

• עליו לפתור קשיים שונים מבחינה טכנית בזמן החזרות

• להתאמן הרבה מאד על הרפרטואר שלו גם מבחינת הגשה רגשית ותנועה

כל זה מתוך מטרה להגיע מצב דומה לאוטומטי, כך שהכל יתפקד היטב בזמן ההופעה.

יחד עם זאת, עליו לשמור על גמישות ויכולת להגיב באותו הרגע כשהדברים משתנים ואינם הולכים בדיוק לפי התכנון, בזמן ההופעה.

הגעתי להבנה, בזמן השיחה עצמה, שהמושג "זרימה", או flow, שרבים מכוונים אליו כדי לתפקד (בכל מצב) במיטבם, הוא בדיוק השילוב של שני הצדדים המתוארים בשיחתנו.

נראה לי שאין האחד ללא השני, כל צד תומך בחיזוק הכצד השני, וכך מתאפשרת לזמרים שליטה מיטבית בהופעה שלהם, מתוך המטרה העליונה להביא את האמנות החוצה אל הקהל.

----------------------

רותי חלבני ואני, הקוראות בקול, שוחחנו על הנושא, ואני מזמינה להקשיב לווידאו כאן למטה

השיחה קיימת גם כאודיו בפודקאסט של "הקוראות בקול":

https://anchor.fm/tami-katzen/episodes/33-e1d8fld

מוזמנים להיכנס לקישור ולבחור את הפודקאסט החביב עליכן מתוך הרשימה

(חפשו מתחת תמונת הלוגו שלנ - where to listen)

---------------------

חשוב לנו לשמוע ולקרוא תגובות שלכם, לקבל שאלות ובקשות לגבי נושאים שתרצו שנעסוק בהם.

בהחלט מוזמנים לעשות "לייק" ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק ולהירשם לרשימת התפוצה שלי (טופס בצד העמוד).

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, הקוראות בקול, שעוסקת כמובן בנושאי קול ושירה