אני רוצה לספר על שני תלמידים משני קצוות, כביכול: תלמיד די חדש (5 שעורים) וזמרת ותיקה ומופיעה כבר זמן רב. בשניהם עלתה בעיה דומה מבחינת שימוש נכון באנרגיית הגוף ליצירת צלילים משוחררים ופתוחים. התלמיד הראשון הוא בעל אישיות נעימה וקול נעים וצלול. אחד הדברים הראשונים שבלטו בשירה שלו היה שהוא נוהג לשאוף הרבה אויר לפני כל משפט, ולכן גם האויר הננשף יוצא בתנופה וללא שליטה. כתוצאה מכך גם הצליל הראשון במשפט יוצא בתנופה ונוטה לזיוף כלפי מעלה או מטה מהטון הנכון, וכן האויר נגמר לו מוקדם מד