להזנה לפרק בפודקאסט
פנתה אלי זמרת קלאסית שאינה תלמידתי, לשם התייעצות.
היא קיבלה הנחיה ממורה אחר לתרגל את החיך הרך* שלה כדי להגיע לצלילים גבוהים, ועשתה מאמצים רבים כדי לפתח יכולת זו.
כיוון שהיא חרוצה וחדורת מטרה, היא עשתה זאת לעתים קרובות, עד לרגע בו הרגישה מעין "פיצוץ" קטן, מלווה בכאב חד, וידעה מיד שהזיקה לעצמה. היא עברה טיפול אצל אדם שעזר לה להרפות את המקום, אבל גם לאחר זמן רב עדיין חשה מתח וחששה לחזור לתרגל את הצלילים הגבוהים שלה.
כשסיפרה לי, בשיחה הטלפונית הראשונית, מה קרה לה, נזכרתי שגם אני חוויתי משהו דומה לפני שנים רבות. גם אני כמוה, הייתי חרוצה וחדורת מטרה, ולכן תרגלתי את הרמת החך הרך שלי לעתים קרובות והשתדלתי למתוח אותו כמה שיותר ע"י תרגילים שונים המכוונים למטרה זו.
(בכוונה אינני מזכירה מהם התרגילים שעשיתי, כדי לא לא לגרום למישהו אחר להתפתות לבצע אותם…).
התוצאה היתה של התכווצות שרירים כואבת שקשה להיפטר ממנה אח"כ לזמן-מה.
במקום להצליח לעלות ביתר-קלות כלפי מעלה, משימת העליה בצלילים נעשתה כמעט בלתי אפשרית, תוך שהיא היתה מלווה בכאבים חזקים ובתחושת התכווצות מסוימת שהחמירה ככל שניסיתי להעצים על הפעולה.
רק עזיבה מוחלטת של הטכניקה ומנוחה קולית רבה עזרה לי להתגבר על מה שקרה.
הסיפור שלי מאד דומה למה שקרה לתלמידה שפנתה אלי.
*[בתחתית המאמר יש תמונה שמראה את מיקום החיך הרך]
אז מה עושים?
קודם כל - משנים את הגישה!
חשוב להבין שאין צורך להפעיל את החך הרך בצורה ישירה, כיוון שהוא יודע איך עליו לעבוד, בהתאם לתנאים שאנו מספקים לו.
אם ניתן הנחיות נכונות למנגנון השירה בכלל כדי לעלות עם הקול כלפי הצלילים הגבוהים, התגובה הטבעית תהיה של עליית החיך.
אתאר מה עשינו בשיעור שהיה, ומה כל אחד יכול לעשות, בכל סוג קול ובכל סוג טכניקה קולית או מוזיקלית.
זוהי כמובן לא הדרך היחידה אלא הצעה אחת לתרגול קל וטבעי שמביא לתוצאות מצוינות בקלות יחסית
השימוש בתנועות o ו- u
התנועות u ו-o מעודדות תנועה חופשית בחך הרך, בתנאי שהפנים מעוצבים בדרך מסוימת.
על הפנים להיראות ולהרגיש כמו מבנה של משפך , עם החלק הרחב שלו ממוקם בלוע או בעורף, והחלק הצר נמצא בשפתיים ובעיצוב הלחיים לפנים.
ההצרה בחלק הקדמי מאפשרת שחרור רב בגרון ובלוע וכך החיך הרך חופשי להתנועע לפי הצורך.
עם העליה כלפי הצלילים הגבוהים, יש לפתוח את הלסת כלפי מטה, מבלי לאבד את מבנה המשפך שנוצר.
התנועות u ו-o נראות כך:
באותו הזמן, חשוב לדמיין את האוויר הננשף החוצה דרך השפתיים.
התמקדות זו באה למנוע התמקדות בחיך הרך ולגרום למאמץ-יתר שאינו מתאים לדרישות האמיתיות מהגרון בזמן הפקת הקול.
הגוון המתקבל בהפקה קולית זו מזכיר את הגוון הקלאסי, אבל הוא משמש לנו רק ככלי להתפתחות ולא כמטרה הסופית שלנו.
ברגע שחוויית התנועה החופשית של החיך הרך הופכת להיות קלה ומוכרת, ניתן לבצע זאת בכל תנועה (a, e ,i וכו') ובכל סגנון.
התרגילים שביצענו
התרגילים פשוטים ובסיסיים מאד, כאמור על התנועות o ו-u:
גלישות (גליסנדו) בין קווינטות, תוך הקפדה על תנועה מעוגלת וזורמת בין הצלילים (אכתוב בנפרד על דרך ביצוע הגליסנדו);
צלילים עוקבים כמו 1-2-3-4-3-2-1 בגבהים שונים;
ארפג'יו קצרים כמו 1-3-5-4-3-2-1. אח"כ ארפג'יו של אוקטבה 1-3-5-8-5-3-1
זהו, שוב ושוב, בשינויים קלים של הדרגות, לאורך המנעד, תוך התקדמות זהירה ופתיחה הדרגתית של המנעד ורמת הקושי באתגרים.
מדי פעם עצרתי לשאול את התלמידה איך היא מרגישה, כדי לוודא שלא נוצר מתח באיזור הרגיש.
היא דיווחה על חווית שחרור וקלות רבה בתרגול, לאורך כל השיעור.
בהמשך, הזמרת ביצעה שיר שנהגה לבצע קודם ושנחווה על ידה בעבר במתח רב.
בשיעור זה לא היה צורך לעבוד עליו בכלל, כי הפקת הקול היתה משוחררת לגמרי, בעקבות התרגול שעשינו קודם.
התרגול לא לקח יותר מ-20 דקות, אבל באמצע היו הנחיות מסוימות כדי לאפשר שינוי בהרגלים הקודמים.
מה עשינו בעצם?
שינינו את הפוקוס.
התמקדנו בפעולות פשוטות, כמו עיצוב הפנים בדרך מסוימת, כדי לגרום לתוצאה שקרתה מאליה, מבלי שהזכרנו או התייחסנו כלל לחיך הרך.
אבל הוא עבד כל הזמן, נמתח לפי הצורך בעליה, או נעשה רפוי יותר ככל שירדה בגובה הצלילים, והכל תפקד מאליו היטב.
לא תמיד רצוי להעלות את החיך הרך לגובה רב. כשהזמרת מבצעת שיר פופ או רוק, היא תבחר בוודאי בטכניקת בלטינג או מיקס חזה או מיקס ראש, בהן תהיה פחות הרמה של החיך הרך.
במצב זה רצוי לא לעגל מדי את הפנים לפנים, גם לא בתנועות o ו-u, אלא לאפשר חיוך רחב יותר, עם לסת פחות פתוחה, ולשיר בגוון דיבורי יותר ופחות "עגול", כמו זה המאפיין את השירה הקלאסית.
למה בכל זאת עובדים על החיך הרך?
חשוב לציין שזמרים שאינם מאומנים לעתים לא מאפשרים עליה של החיך הרך בשירתם, ולכן הם נשמעים חנוקים ו/או תקועים ברגיסטר הנמוך בלבד.
מכאן שיש סיבה לפיתוח יכולות התנועה של החיך הרך.
אבל הגישה הישירה עלולה לגרום לנזקים, ולכן יש לבחור בפעולות שגורמות לחיך הרך לפעול בדרך הרצויה לנו אבל לא באופן ישיר אלא עקיף.
השימוש בתנועות אלה ובעיצוב המתואר כאן יגרמו לתוצאה להיות זו הרצויה, מבלי לגרום למאמץ-יתר הנובע מחוסר הקשבה לצורך האמיתי של הגוף והגרון.
----------------
