קיבלתי את ההשראה לכתוב את המאמר הזה מסרטון וידאו שראיתי לאחרונה, של בחור צעיר ומבריק בשם Adam Neely, שנוהג לתת ניתוחים מוזיקליים מרתקים ביוטיוב.
נושא הסרטון:
יש כאן כמה שיעורים קצרים ובכל זאת מעמיקים בנושאים שונים במוזיקה הנוגעים ל:
הרמוניה (זה יותר מכל נושא הסרטון),
תפקידה בהנעה רגשית אצל המאזין ושל המבצע כאחת,
וגם שיעור קצר בנושא הביצוע הקולי של סלין דיון ממורה נהדרת בפני עצמה, Kate Frazer-Neely, שהיא גם אמו של Adam Neely.
הבנה אישית על מקומה של ההרמוניה המוזיקלית אצל כל מוזיקאי/ת
לפני שאכנס לנבכי הסרטון, אני רוצה לספר על ההשפעה של ההרמוניה על דרכי המוזיקלית.
יותר נכון, על הרגע בו הבנתי עד כמה הידע הזה יכול לקדם אותי כמוזיקאית.
ועוד קצת לפני-כן, הסרטון מחזק עוד יותר את דעתי שהתגבשה לה אי שם בימי התיכון שלי, על כך שכל מוזיקאי צריך לדעת תיאוריה מוזיקלית ולהבין את מורכבותה מבפנים, מהקרביים, ולא רק לאהוב או לא לאהוב את מה שהוא שומע.
אני לא נכנסת לוויכוח הישן, שבו מראים כהוכחה מנוגדת לדעה זו, את המוזיקאים האדירים שפועלים בעולם כבר שנים, שאינם יודעים לקרוא תווים. אני חושבת שהם כה גדולים ומוכשרים עד שהצליחו למרות שלא למדו באופן מסודר. לרובינו אין את הפריבילגיה הזו. מי שפועל ללא מודעות ברורה עובד קשה פי כמה והדבר דורש ממנו זמן ארוך פי כמה כדי להיע לתוצאות דומות בעזרת הידע הזה, אם יש לך את הרצון להיות מוזיקאי מעולה.
כשנכנסתי ללמוד מוזיקה בתלמה ילין, (לפני המון זמן), למדתי כבר כמה שנים גיטרה קלאסית ובמקביל פיתחתי כמעט לגמרי בעצמי את יכולת הליווי בגיטרה להנאתי.
היו לי חושים טובים מאד, ובהדרגה הבנתי שאני יכולה להעביר את אותם יחסים הרמוניים באקורדים בסולם אחד לסולם אחר, בו יהיה נוח יותר לשיר.
בכל פעם בה החלפתי סולם אחד באחר, או חיפשתי הרמוניה חלופית לזו הפשוטה שניגנתי בתור ברירת מחדל, זו היתה עבודה רבה של חיפוש, אבל ככל שהחושים התפתחו (אני מדברת על חושים אינטואיטיביים, לא ידע מסודר), כך התהליך נעשה קל יותר והתקצר. בכל זאת, לא הבנתי מה אני עושה ואיך אוכל ליישם זאת בכל פעם בה אני רוצה לנגן.
ואז הגעתי לבי"ס תיכון בו למדתי לראשונה את התיאוריה של המוזיקה.
אני זוכרת רגע אחד בו פתאם ראיתי משהו המקביל לזיקוקי דינור...
למדנו מהלכים הרמוניים בסיסיים ביותר, אולי מהלך הדרגות 1-4-5, או משהו אחר מאד התחלתי.
ההבנה שיש כאן יחסים קבועים, שאפשר לתת לזה מספר, שאפשר ליישם זאת בכל סולם ותמיד היחסים האלה יישמרו – הכתה אותי בתדהמה.
זה הרגע בו עשיתי את הקפיצה הענקית בין ההבנה האינטואיטיבית לבין הידיעה איך הדברים עובדים.
אני חושבת שזה היה רגע מאושר ומכונן בחיי.
אח"כ הגיעו לימודי מוזיקה באוניברסיטה, וניתוחי יצירות, והקשבה מודעת יותר, וכתיבה ועיבוד ורימון.
כמובן שכל זה תרם להתפתחות שלי בהמשך.
אבל זה היה הרגע המכונן.
אז על מה Adam Neely מדבר בסרטון ומה ניתן ללמוד ממנו?
בחרתי להדגיש את מה שנראה לי משמעותי במיוחד:
המוזיקה גורמת לנו להרגיש ע"י מהלך הרמוני מסוים שמוצג כאן בשיר All By Myself בתור, מה שאדם נילי מכנה, "שינוי הסולם הגדול (המרשים) ביותר".
6:45 - הוא מראה תבנית (סקוונצה) שחוזרת על עצמה ברצף, אבל בכל פעם התבנית יורדת בטון אחד.
המהלך ההרמוני הזה מספר סיפור דרך עיבוד מוזיקלי , גורם לנו לצפות לפתרון כלשהו.
7:40 – "הרוטב הסודי" האמיתי בעיבוד לסלין דיון הוא בשינוי הסולם ברגע השיא.
8:05 – הוא מנתח את הרגע הזה באריכות. רגע השיא מתרחש על צליל משותף לשני סולמות, ויש לכך השפעה רגשית חזקה מאד על המאזינים.
[זה מזכיר לי את הצליל המשותף בשיר All The Things You Are, בחלק השני של השיר the dearest things I know, are what you are וכאן על המילה are נשארים על אותו הצליל (סול#, טרצה של הסולם E) ועוברים לחלק הבא some day כשאותו הצליל הופך להיות להb, טרצה של סולם Fm – איזה רגע מטלטל זה!
ממליצה להקשיב :
החלק השני מתחיל 0:50. השינוי קורה בין 1:06 ל-1:11. כמובן רצוי להקשיב לפני ואחרי נקודה זו כדי להבין את הקונטקסט ההרמוני. ]
11:40 – בראיון עם אמו על הטכניקה של סלין, היא מסבה את תשומת הלב ליציבה של סלין דיון ולשימוש שלה באנרגיית הגוף כולו, מה שאנו נוהגים לכנות "תמיכה". כמובן שהתמיכה איננה מגיעה רק משרירי הבטן אלא יש שילוב של חלוקת אנרגיה שלמה בכל הגוף כדי להגיע למשימה הקשה הזו של החזקת Eb5 בשירת בלטינג!
מאד אהבתי את הניתוח הקצר שלה והסכמתי איתו.
13:08 – המשך הניתוח ההרמוני: מעניין, נשמע מקסים ונראה שדי מתיש לדבר על זה...יותר קל לנגן את זה, אין ספק.
השיר עצמו לקוח מיצירה של רחמנינוב, וזו חוויה מרגשת לשמוע את המקטעים המקוריים מתוך היצירה והשוואה של הדרך בה הם נשמעים בתוך השיר עצמו.
בהחלט כדאי להקשיב גם ליצירה המקורית והמקסימה של רחמנינוב
15:15 – המשמעות הרגשית של שינוי הסולם והשפעתו על הביצוע של סלין דיון.
"שיר גורם לך להרגיש מחשבות" – songs make you feel thoughts”" – ציטוט של פרשן נוסף בן לווין. הוא מפנה את הזרקור למודולציה, לעיבוד, היכן התזמורת משתפת פעולה באופן מוחלט עם הטקסט והכוונות שהוא מביא. משפט שאהבתי - להפוך את התחושות הפיזיות לביטוי מוזיקלי .
שיעור קצר באוברטונים (צלילים הרמוניים) והקשר למהלך ההרמוני בתזמורת המלווה.
22:07 - האם המורה – שיתוף הגוף ברצון להביא את הרגש הנכון דרך הכלי – הקול, מבלי לגרום לקול להיסגר בגלל הרגש העוצמתי.
23:07 – הסיפור של סלין ב-2016...היא שרה את כל השיר אבל הכאב בחייה בכל זאת הגיע לטכניקה שלה והיא הפסיקה לשיר את הצליל ברגע השיא.
זה נושא לדיון שלם נפרד...אני, בכל אופן, לא יכולה לעצור את הדמעות בכל פעם שצופה ברגע הזה...
לסיום, בנימה קלילה יותר, קטע מתוך חברים, "שיעור גיטרה, שפיבי נותנת לג'ואי"...
כשאין שמות לאקורדים, ממציאים שמות אחרים...
זהו קטע משעשע ביותר :)
