לקבלת ניוזלטר וטיפים בנושאי פיתוח קול ושירה

מלא/י את הטופס:

מה קורה כשההגזמה הופכת לנורמה...

January 16, 2016

תלמיד  שלי הוא זמר שמופיע די הרבה, בעל קול חזק וצלול, ומקבל הרבה מחמאות על הקול שלו ועל דרך ההגשה שלו בהופעות. אבל כשהוא מגיע לשיעורים, הוא מתלונן על עייפות קולית תמידית, הוא צריך הפסקות של כמה ימים בין הופעה להופעה, ותמיד נמצא בחשש שלא ישלוט בקולו בזמן ההופעות.

 

 

 

התלמיד הזה שייך לקבוצה שלמה של "טיפוסים" הנוטים לחוות את היום יום ברמת מתח די גבוהה, מדברים מהר, מקדישים יותר מדי אנרגיה לכל פעולה ומעשה, פועלים במהירות גבוהה לפעולות השונות, ומשקיעים כוח פיזי רב מהדרוש כדי לבצע אפילו פעולות פשוטות. 

 

כמובן שקשה לחיות כך, יש בזבוז גדול של אנרגיה, עייפות גדולה, פיזית ונפשית, ופגיעה ביעילות של הפעילות. מבחינה קולית – יש כאן שחיקה של הגרון וסכנה לבעיות במיתרי הקול ואובדן הקול.

 

 

זמרים כאלה נוטים ((לא כל התופעות קורות לכולם כמובן)

  • לשאוף יותר מדי או פחות מדי אוויר,

  • להחזיק משפטים קוליים ארוכים מדי ולא לאפשר למספיק אוויר להישאף,

  • לתמוך חזק מדי (רבים מדווחים על לחץ וסגירה בגרון כשהם תומכים ומאשימים בכך את התמיכה עצמה),

  • לכווץ כתפיים, לסת, לשון, לנעול ברכיים וכו',

  • "לדחוס" את האוויר היוצא בלחץ גדול מדי,

  • לעוות את הפנים יותר מדי בזמן השירה כדי "לרגש" (במקום להיות נוכח מבחינה רגשית),

  • לעסוק במיליון מחשבות חיצוניות (האם בקהל יאהבו אותי ? אוי, פספסתי את הנשימה כאן!, השמלה לא יושבת עלי טוב...וכו') שמסיטות את תשומת הלב מהגשת השיר עצמו,

  • ללחוץ קולית במקומות בהם חשוב להרפות - כמו במעברים בין רגיסטרים.

 

אבל יש בעיה גדולה יותר בסיפור הזה. חלק מהזמרים שמתאפיינים ברמת אנרגיה כה גבוהה

כלל אינם מודעים למתח הזה והם אינם מזהים זאת בעצמם.

 

ההגזמה הופכת להיות הנורמה!

 

אין מנגנון פנימי אצלם שיכול לעזור להם לתקן משהו בדרך שירה שלהם, והם אכן עובדים קשה מדי כל הזמן!

 

קשה מאד למצוא איזון בין עודף אנרגיה ואנרגיה מאוזנת.

אפשר לומר שזו משימת חיים לאדם בעל אנרגיה גבוהה מדי.

אנשים רבים עם רמת מתח גבוהה מאד מדווחים על התופעה בה כשיש ירידה מתחת לסף המתח שהם רגילים לחיות בו –הם נעשים מסמורטטים...

 

תלמידה כזו אמרה לי פעם, לאחר שתרגלנו רגיעה דרך תרגילים שונים, שהיא מרגישה חולשה, ותלמיד אחר אמר לי שהוא מרגיש משהו המזכיר מחלה.

 

מה שנחווה אצל הקהל או המורה שלו כמתח ושימוש רב מדי בכוח כדי לשיר -

יכול להחוות על ידו כשירה נינוחה ונעימה.

 

קרה לי פעמים רבות שהערתי לזמרים כאלה על כתפיים מכווצות, שאיפה רדודה מדי, תמיכה חזקה מדי - וכששאלתי אותם אם הם חווים ומבינים על מה אני מדברת, לרוב יש הבעת פליאה על פניהם - "באמת? לא, אני לא חושב שזה נכון...אני מרגיש לגמרי נינוח..."

 

וכאן הקושי:

איך לעודד אדם להשתנות ולהשתפר אם איננו מרגיש שיש לו בעיה?

וגם אם יש לו בעיה קולית (כתוצאה מהמתח הזה) - איך להעביר למודעות שלו שהוא בעצם גורם לכך ע"י השימוש הרב מדי בכוח?

איך נאפשר לו להפחית בכוח הזה מבלי שירגיש שהוא מאבד משהו מהחיות שלו?

 

הפתרונות לכך אינם פשוטים ולכן הם צריכים להיות מגוונים, ואין דרך אחת שתפתור הכל.

 

אזכיר כמה דברים שאפשר לעשות בשיעורים:

1. קודם כל חשוב ליידע את הזמר שיש בעיה כזו, גם אם אינו מודע לה. ז"א - לעורר את המודעות שלו לכך שיש בעיה;

2. תרגילי הרגעה פיזיים, כמו מתיחות עדינות לכל אברי הגוף וסיבובי מפרקים הנעשים באיטיות; 

3. נשימה איטית, עם תשומת לב מיוחדת לשאיפות מאד איטיות; תרגול נשימה ארוכה תוך כדי תנועה בחדר או בהליכה;

4. שימוש בדימויים נעימים, תמונות שמעוררות רגשות חיוביים שלווים (כמו לפרוש כנפיים, לדמיין תנועת מים, משב רוח נעימה וכו'). 

5. והחשוב ביותר: כשיש רגע בשיעור בו השירה קורית בקלות והחוויה הפיזית נעימה לזמר, חשוב להזכיר לו לשים לב לרגע הזה, להטמיע את ההרגשה הטובה הזו, לשים לב לתחושה בגוף ולסאונד הבריא שהופק ללא מאמץ יתר – ולבחור מרצון לשחזר זאת שוב ושוב גם כשהוא לא נמצא בשיעור.

 

עם הזמן החוויה של שירה נינוחה יותר נעשית מוכרת וטבעית יותר, וקל יותר לזמר ברמת מתח גבוהה לשיר כך, גם אם הוא עצמו לא השתנה במאפיינים האישיותיים שלו.

 

המאמר הזה נכתב מתוך הכרות אישית וארוכת שנים עם הבעיה...

כל מי שמכיר אותי יודע שאני חיה ברמת מתח גבוהה, מדברת מהר מדי, לפעמים חזק מדי...

תלמידה חביבה אמרה לי לפני כמה ימים בחיוך: "את נהנית להיות במתח, נכון?"

האמת שלא...לא כיף לי כל-כך עם עצמי,

אבל אני רואה את החיים כמסע (ארוך!) לשיפור היכולות:)

 

אולי אשתנה פעם (ואני עובדת על זה!!), במידה רבה או מועטה, אבל אני יכולה להעיד שגם אנשים כמוני יכולים לשלוט על המתח הפיזי בזמן השירה, בגלל היכולת לפתח מודעות אליו ולחזור שוב ושוב לחוויית השירה הנעימה.

 

המפתח הוא זיהוי המתח כשהוא עולה, ואז חזרה אל החוויה הנעימה, מבחינה פיזית ורגשית כאחד, שעוזרת לנו לשלוט על כך ולשיר בדיוק באופן שמתאים לנו וליכולות שלנו.

 

 

הדימוי שעובד לי הכי טוב הוא - לדמיין שאני דואה כמו ציפור...חוויה נפלאה! לי זה עובד!!

 

 

 

 

זו כמובן רק אחת מהתמודדויות של מורה בשיעורים שלו.

אם בא לך לדעת יותר,

להיות מורה מעולה עם המון ביטחון בדרך העבודה שלך,

לטפל בכל תלמיד על פי הצרכים שלו,

לאבחן בעיות במדויק ולדעת אילו פתרונות מתאימים  לכל בעיה -

שמחה ליידע אותך שבנובמבר 2016 (ממש בקרוב!) אני פותחת עוד מחזור של הקורס להוראת פיתוח הקול

"ארגז הכלים של המורה לפיתוח הקול".

אני מזמינה אותך להיכנס לקישור על הקורס כאן.

 

 

Please reload

Featured Posts

למה חשוב ללמוד להיות מורה לפיתוח קול?

September 25, 2018

1/10
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive