להאזנה לפרק:
נגיד שאת זמרת שמכינה מופע של שירים שלך, או ביצועים משלך.
אולי את גם מעבדת, או שותפה לעיבודים.
התפקידים שאת בטח ממלאת בכל חזרה
את מקשיבה לנגנים, שמה לב למה שהם מנגנים, מתקנת, מבקשת, מקשיבה לרעיונות שלהם.
שמה לב שמתקיים באלאנס בין הכלים עצמם ובינם לבינך.
אם יש עוד זמרים מלווים – את מנחה גם אותם, שמה לב איך את משתלבת איתם.
אם יש העמדה - כמובן חשוב לשים לב למיקום הזמרים על הבמה וסידור הנגנים בהתאם.
לא נזכיר את הסאונד או התאורה, כי לרוב יש בעלי מקצוע אחרים שדואגים לזה.
ואז את ניגשת למיקרופון כדי לשיר...
ורוב הסיכויים שאת לא מצליחה להתרכז –
על מה השיר, מה חשוב לך לומר בו, איך השיר מתפתח, לאילו עוד דברים חשוב שתשימי לב...
למה זה קורה?
אני חושבת שהתשובה די ברורה - יש לך יותר מדי תפקידים ואחריות שעליך למלא באותו הזמן.
משהו חייב לסבול, ולרוב זו תהיי את ותשומת הלב להופעה שלך.
אם גם אתם הייתם במצב כזה, זה בוודאי מוכר לכם, נכון?
אתם המנהלים, אתם המבצעים, אתם אמורים גם לתת לעצמכם ואחרים משוב והערות לשיפור.
האם באמת אפשרי להיות הכל באותו הזמן? האם זה רצוי?
נאמר /שהתשובה הברורה מאליה היא "לא", וכידוע רצוי שיהיה מנהל מוזיקלי, ו/או במאי, שיהיו העין והאוזן החיצונית ויעזרו לשמור על פרספקטיבה.
אבל לא תמיד זה אפשרי, לצערנו, אם מבחינת המסגרת בה נמצאים, או בגלל מגבלות תקציב.
אז השאלה היא כמובן –
מה עושים במצבים כאלה?
קודם כל – מכירים בבעיה...
מבינים שיש כאן ריבוי משימות, ושלא ניתן למלא את כולן באותה האיכות הנדרשת.
וזה הרבה – להכיר בעובדה הזו!
וכמו בכל מצב בו יש ריבוי משימות, הבעיה מעצימה כשנבהלים, מרגישים לחץ וחוסר אונים,
והדבר עלול לגרום להצפה ולירידה ביכולת השיפוט והביצוע.
במקום זה – אני מציעה
לחלק את התהליך ל-4 שלבים
1. חלק מהחזרה נועד לנגנים ולכל המשתתפים האחרים. כאן הזמרת יכולה "לסמן", כלומר לשיר בחצי קול, לא להתעכב על איכות השירה ורק לשיר כך שתצליח לשמור על הקול שלא להזיק לו. בחזרה כזו היא מקשיבה לאיכות הנגינה שלהם, לקווים המלודיים, הקצביים, להרמוניות, לכלל העיבוד. אם יש רקדנים ו/או זמרים מלווים – להקדיש גם להם זמן לתרגול ושיפור.
2. חלק אחר של החזרה נועד לזמרת, מבחינה מוזיקלית, מול הנגנים. זה הזמן לבקש מהנגנים ושאר המשתתפים להיות קשובים יותר לשירתה, לשמור על באלאנס נכון ולהתאים עצמם אליה.
3. החלק הבא מוקדש להגשת השיר ולדרך ההופעה: זהו זמן מתאים לזמרת לשים לב לטקסט השיר, להבעה הרגשית הקולית ולדרך ההופעה שלה את השיר. כאן מתאים לבדוק אם היא רוצה לשבת או לעמוד, להשאיר את המיקרופון על הסטנד שלו או לאחוז ביד; האם ולאן היא רוצה לנוע על הבמה, לאן להסתכל ולמי לשיר את הטקסט.
4. לתת משוב לכל שלב, להסיק מסקנות, ולחזור שוב על הדברים.
בכל חזרה נוספת נגלה כי הזמן המוקדש להפרדת השלבים הזו הולך ומתקצר, והזמן בו הכל מתחבר הופך להיות מהיר וקל יותר לביצוע.
בדרך זו, של חלוקה לשלבים ומתן תשומת לב בכל שלב לנושאים שונים, ניתן להגביר הן את הריכוז ובמיוחד את התוצאה הטובה.
זו דרך מאד יעילה לניהול חזרות ולהסגת תוצאות טובות במהירות גדולה יחסי
ת.
אם תנסו את הדרך הזו – אנא ספרו לי איך זה היה לכם.
