ניתן להקשיב כאן לפודקאסט, או להקשיב לה בפלטפורמות הפודקאסטים הגדולות.
למטה מתחת למאמר - נמצא סרטון השיחה
-------------------------------------------
השיחה שלנו נולדה מהצעה שרותי זרקה לאוויר...
עצמתי עיניים וחשבתי - מה אני כבר יכולה לומר על הנושא...
ואז נפתח מבול של זכרונות, כאב, חרטות וגם הרבה תובנות שנולדו מתוך הלמידה שהחיים לימדו אותי.
בשיחה סיננו חלק מהסיפורים העסיסיים יותר (...למה אין אימוג'ים כאן??? זה היה מאד עוזר לי לתאר את הכוונה מאחורי כמה משפטים...) ובחרנו כמה מהדברים שנראו לנו הכי משמעותיים.
אז ניגש לשיחה.
אנחנו פוגשות כל הזמן מורים צעירים רבים שמביעים תסכול ותחושות של חוסר ביטחון בעבודה שלהם מול התלמידים.
שתינו מכירות את הרגשות האלה היטב, במיוחד משנות ההוראה הראשונות שלנו.
רצינו שתדעו שאתם לא לבד בזה!
אמנם רבים מספרים על ההצלחות שלהם, האהבה למקצוע והשמחה בעיסוק כאן, אבל לא כולם מדברים על הקשיים וההתמודדויות שעולות ביומיום של העבודה עצמה.
אנחנו נחלוק אתכם סיפורים שבוודאי תזהו, דילמות וטעויות מוכרות לנו ולכם ולהציע דרכי התמודדות וגישה קצת שונות.
נראה לנו שיש כאן הרבה תובנות שניתן לקחת כאן וליישם בהוראה שלכם
התלמיד ואני - לא אחד הננו
מבחינה אישית, היתה לי נטייה חזקה להזדהות עם רגשות התלמידים והחוויות שהם הביאו איתם.
פעמים רבות מצאתי את עצמי בסוף יום העבודה כמו סמרטוט סחטו ממנו את כל המים.
זו היתה עייפות נפשית גדולה שפגעה גם בגוף.
כל לחץ נפשי אצלי מתבטא גם בגרון, כך שגם סבלתי מכאבי גרון בגלל הסיבות האלה, וגם כאבי כתפיים, כאבי ראש ועוד. מאד התקשיתי להפריד את עצמי מתלמידיי במידה כזו, שאצליח להבין אותם, לרצות בטובתם ועדיין לא להישאב לגמרי לתוך הבעיות שלהם.
החויה היתה של אובדן העצמי והסרת הגבולות הטבעיים שלי מהאדם שמולי. אני יודעת שמורים רבים סובלים מהתופעה הזו. זה הגיע למצב שהבעתי את הרצון לעזוב את ההוראה בגלל החויה המתישה הזו.
הבנתי שאפסיד את המקצוע האהוב עלי, זה שבחרתי בו בחירה חופשית ושהכי מתאים לי בעולם, בגלל שאני נוהגת לא נכון.
התחלתי בתהליך ארוך של הפרדה ושמירה על עצמי מול תלמידיי.
יש דרכים שונות שמגיעות מעולם המודעות העצמי והפסיכולוגיה, שעוזרות להתמודד עם זה.
למשל - מיינדפולנס, או שיטת ACT (שרותי לומדת אותה עכשיו. אולי בעתיד היא תרצה לנו על כך).
ההצעה שלנו לכל מי שעובר זאת כך - ללמוד שיטה כזו, להתאמן בכך ולשפר את היכולת שלכם ללמד טוב יותר ולחיות נכון יותר.
אני עובדת על עצמי ללא הרף ובמשך שנים רבות, ושמחה לספר שהמצב משתפר כל הזמן:)
למידת המקצוע
אני רואה היום איך מורים צעירים נוסעים ללמוד קורסים ותארים שונים בהוראת פיתוח קול ברחבי העולם, ולפעמים אני חשה החמצה על כך.
כשסיימתי את לימודי התואר הראשון שלי, לא היה בנמצא מקום ללמוד את מקצוע הוראת פיתוח הקול.
כמה שנים אח"כ נחשפתי לקורסים הראשונים שנפתחו ללימודי פדגוגיה של הקול בארה"ב, דרך העיתון של המורים לפיתוח קול NATS. אבל בשלב זה כבר היו לי ילדים קטנים, ולא יכולתי פשוט לעזוב אותם ולנסוע. לכן הדרך שלי ללמוד את מקצוע ההוראה היתה קשה יחסית ומאד בודדה.
נסעתי אמנם לכמההשתלמויות וקורסים קצרים בחו"ל, אבל כמעט כל ההתמודדות היתה ביני לביני,
מול ספרים שונים באנגלית ועם ניסיונות שלי על עצמי ועל תלמידיי.
אמנם הניסיון לימד אותי הרבה דברים, אבל היו הרבה טעויות לאורך הדרך, ולא היה עם מי להתייעץ. היום העולם מאד שונה, ואני שמחה בשביל הדור הנוכחי. הלוואי שהייתי יכולה להתחיל את הדרך שלי בצורה אחרת...אבל לא היתה לי האפשרות לכך. הרווח שלי היה שזה דחף אותי לפתוח קורס להוראת פיתוח הקול, עוד לפני שהייתי מוכנה לכך לגמרי, פשוט כי עייפתי מהמצב שבו אין למורים איך להתפתח בארץ.
ללמד תלמידים שלא מתאימים לנו
לאורך השנים היו תלמידים שהצליחו לערער את הביטחון העצמי שלי כמורה, גם אחרי שהיה לי ניסיון רב בהוראה. הרבה פעמים זה נבע לא מקושי להבין למה הם זקוקים מבחינה טכנית, אלא בגלל הגישה שלהם לשיעורים, ובד"כ גם גישתם לחיים בכלל…
רותי סיפרה - קיבלתי תלמידים שלא הרגשתי שאני מסוגלת ללמד אותם, להגיע אליהם למרות ניסיונות מרובים. שאפשרתי להם 'לשחק' איתי ובזה לא תרמתי להתפתחות שלהם ודכדכתי את עצמי.
יש את חלק האישיות וישת החלק הטכני-קולי. גילינו שאנחנו לא כל-יכולות מול בעיות מסוימות בתחומים האלה.
כל אחת מאיתנו למדה שאנחנו במיטבנו כשאנחנו עובדות עם אנשים שרוצים ללמוד, שמעריכים את מה שיש לנו לתת להם ושפתוחים לעבור איתי מסע שהוא רחב יותר מאשר הוראת הקול.
אם בשיעור אין ביטוי ליכולות שלי להעביר מסר פדגוגי, ללמד, לפתוח ערוצי הקשבה ומחשבה, אז עדיף לי לא ללמד בכלל.
לי היו כמה תלמידים שלא התאימו ללמוד איתי, ולא תמיד הבנתי את זה בזמן.
אתן כאן כמה דוגמאות שקרו לי לאורך השנים.
דוגמה 1: תלמידה שחושבת שהקול שלה מכוער מהרבה בחינות, ולכן מקשיבה לקולה בזמן התרגילים ומבקרת כל הזמן את הסאונד המופק.
אי אפשר לבצע כך שום דבר ולהתקדם מהיכן שהיא נמצאת, למרות השיחה שלנו על כך שאין שום סיבה להקשיב לאיכות הצליל מבחינה אסתטית אלא להתמקד במה שנכון לקול.
השיעורים איתה היו מתסכלים מאד, כי למרות שהתרגילים וההכוונה שנתתי היו נכונים, ולמרות שהצליחה לבצע רבים מהם, התגובות שלה היו מרירות וציניות, מבלי לתת אפשרות, לעצמה ולי, לשמוח ולחגוג את ההצלחות.
דוגמה 2: תלמידה שמכריזה שהיא רוצה לשיר "בלטינג"(צעקה), אחרי שנים של שירה קלאסית.
בפועל, זה סאונד שמפריע לה והיא ממשיכה לדבוק באמונה שזה יזיק לה.
איך אפשר לעבוד עם גישה ששוללת את מה שאת רוצה לעשות?
שום תרגיל לא יכול לשחרר את הפחד הזה, כשאדם אומר לעצמו שזה לא נכון לו.
אכן, התרגילים לא עבדו בשבילה והיא לא הצליחה להתקדם לשלב הבא.
דוגמה 3: תלמיד שלא מסכים לעבוד על הגשת שיר, ולקוות שזה "יסתדר מעצמו".
הוא מגיע עם ציפיה ממני לעבוד רק טכנית ודרך זה להפוך לזמר טוב…
הביצועים היו משעממים בעיני, ולא יכולתי להשתמש בכלים הנפלאים שיש לי כדי ללמד את הגשת השירים כדי לעזור לו לבצע טוב ומעניין יותר את השיר
מכל אלה נאלצתי להיפרד, אבל זה תמיד היה מלווה בכאב לב וברגשות אשמה, במידה זו או אחרת.
אבל אנחנו (כמעט) לא שם כבר, ואנחנו מאמינות שגם אתם תוכלו להגיע למצב כזה,
בו תקבלו את היכולת להתבונן על חוסר ההתאמה הזה ביניכם לבין התלמידים המסוימים האלה מבחוץ,
לנתח את הסיבות לכך ולקבל את זה בהבנה וסלחנות, ללא שיפוט עצמי, כזה שמחליש את הביטחון ואת הרצון ללמד.
התמודדות עם תחרות מקצועית
יש תופעה נפוצה של קנאה ותחרות בין מורים, נטיה לבקר גישות של מורים אחרים, לפרגן רק ל"שבט" שלך.
זה נפוץ בכלל, אבל נפוץ יותר בתחילת הדרך המקצועית.
מסתבר שיש מקום לכולם!
יש שפע של גישות, דעות ושיטות ויש גם שפע תלמידים ועבודה לכולם, אם אתם טובים במקצוע.
כדאי לזכור את זה גם כמורים צעירים שחרדים למצוא עבודה ולהתקיים מהוראת פיתוח הקול.
נקודה חשובה - אין צורך ורצוי שלא לבקר מורים אחרים.
כאמור - יש מקום לכולם, ויש מורים מתאימים לסוגים השונים של תלמידים.
דבר נוסף שהחיים לימדו אותנו - שיתוף פעולה מקצועי עם עוד מורים כמוכם הוא דבר מבורך עד מאד.
יש מקום לסיעור מוחות, החלפת דעות, טכניקות, התייעצות משותפת לגבי תלמידים, התנהלות מקצועית ושיווקית גם יחד.
פיתוח יכולת הקשבה לתלמידים וזמרים שאינם התלמידים שלנו
מורים צעירים מסוגלים להתרכז בתלמידים שלהם בלבד.
הם מפתחים איתם מערכת יחסים ארוכת טווח, לומדים את התלמידים שלהם לעומק לאט ובהדרגה, וכך מפתחים את הידע והיכולת לעזור לתלמידיהם.
ככל שהתקדמנו, ראינו שיש לנו היכולת לזהות את מהות האישיות הקולית של זמרים שאינם התלמידים שלנו, שאין לנו יחסים קבועים איתם, ובכל זאת לעזור להם.
טעות היא לחשוב שאפשר לקיים כיתות אמן מסוג זה או שיעורי יעוץ למורים כשאין למורה מספיק ניסיון ושנים רבות של הוראה לתלמידים קבועים.
חשוב - לא למהר ולנסות לכבוש את כל היעדים מוקדם מדי. לכל דבר חדש נדרשת דרך שצריך לעבור אותה.
עבודה עם ילדים = עבודה עם המשפחה, במיוחד ההורים
חלק חשוב והכרחי בהוראת פיתוח קול לילדים הוא שיתוף הפעולה עם ההורים.
יש כאלה שמעורבים בלימוד של ילדיהם, יש המעורבים מדי, עד להפרעה בתהליך, ויש גם את אלה שפחות אכפת להם.
רותי סיפרה: טעות שעשיתי - שאמרתי את האמת לאמא של תלמידה שלא היתה עדיין מוכנה לשמוע אותה.
זה גרם לתלמידה לעזוב ואיתה כל חברותיה. בבת אחת עזבו אותי 4 תלמידות כי היתה ביניהן סולידריות ולא בגלל שלא הייתי מורה מספיק טובה עבורן. הצטערתי עבורן יותר מאשר עבורי.
עוד למדתי כמורה - שיש הרבה דרכים להגיד את אותו דבר - אבל כל אחד חושב שהוא הכי צודק ושלו יש את ה - שיטה ללמד איך שרים.
לעתים זהו תפקיד המורה ליצור קשר עם ההורים ולספר להם על ההצלחות של הילד שלהם, כדי שישימו לב לכך. זה יכול לעזור מאד בהעלאת הביטחון העצמי של הילד.
יש עוד הרבה מה לומר על הקשר בין המורים לבין משפחות התלמידים-ילדים, אבל לא ארחיב עכשיו.
חשוב לזכור שזו עסקת חבילה, ושעל המורה להצטייד בהבנת המורכבות של הנושא ובתשומת לב לכל הנוגעים בדבר, ולא רק לילד עצמו.
להיות מורה לפיתוח קול = בעלת עסק, ואת זה צריך ללמוד!
לצד לימוד ההוראה מצטערת שלא למדתי בזמן על שיווק, הפצה ושמירה על כללים שישמרו על זכויותי בקשר עם תלמידיי.
לא מצאתי דרך ליצור מחויבות של התלמידים להופיע לשיעור בכל שבוע.
לקראת סוף שנת הלימודים בכל שנה התחילה נטישה מכאיבה, יציאה לחופשות ללא סדר, ותחושת היסטריה שלי שאני מאבדת את ההכנסה שלי.
יש דרכים לנהל את זה נכון, אבל לא ידעתי לשאול את השאלות הנכונות, לא ידעתי את מי לשאול ועם מי להתייעץ, וחוויתי הרבה פחד ולחץ בגלל זה.
אני שמחה לראות שהיום יש התייחסות למקצוע בצורה יותר עסקית ועניינית, וממליצה למורים של הדור הצעיר יותר ללמוד את דרכי השיווק וניהול המקצוע כעסק אמיתי.
